יוספין נ' עיריית נצרת עילית

מבוא

1. לפניי בקשה שהוכתרה כבקשה להשפט, אך במהותה היא בקשת ארכה להגשת בקשה להשפט, בגין דוח מספר 21803002, שנרשם ביום 1.3.10 בגין חניית רכב מ.ר. 6041220 (להלן: "הרכב"), במקום שנאסר לחנייה.

    

   טיעוני הצדדים

2. המבקש טען כי הרכב מושא הדוח היה בבעלותו במועד הרלוונטי לרישום הדוח, אך לא ידוע לו מי השתמש בו. הוא עצמו סיים לאחרונה לימודי רפואה באוקראינה, הוא מוכן לשלם את קרן החוב, אך משום שהוא מתכונן לבחינות ואינו עובד, אינו מוכן לשלמו במלואו.

    

3. המשיבה בקשה לדחות את הבקשה משום שפעלה כדין לגביית החוב, וזאת בהתאם לאסמכתאות שצירפה לתגובתה. בין היתר, כבר בשנת 2011 נשלחו מעקלים לביתו של המבקש. עוד התייחסה לאחריות הבעלים ולשיהוי בהגשת הבקשה.

    

   דיון והכרעה

4. ראשית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר, ועל כן דינה להדחות על הסף.

    

5. למעלה מן הדרוש אומר, כי גם לגופו של ענין, יש לדחות את הבקשה, ולהלן נימוקיי;