בע"א 2554-12-14 עיריית ערד נ' מונדרי ואח'

בהחלטתי מיום 24.12.14 הוריתי על מחיקת הבקשה למתן צו כניסה למקרקעין, אחר שהמשיבה לא פעלה בהתאם להחלטתי מיום 16.12.14, תוך שקבעתי כי המשיבה תודיע מדוע לא תחויב בהוצאות נוכח אי תיאום מועד לביקור בנכס.

בו ביום הוגשה תגובת המשיבה, ובכותרתה נתבקש ביהמ"ש "לקיים דיון בהול במעמד צד אחד".

בסמוך לאחר מכן ניתנה החלטתי הנוספת, בה קבעתי כי ספק אם יש בתגובת המשיבה כדי לענות על החלטתי הראשונה מיום 24.12.14, ובכל ההערכה, העדרה של ב"כ המשיבה מהמשרד לפרק זמן מסוים, אינה בגדר עילה שלא לקיים אחר החלטות שיפוטיות.

נוכח זאת, קבעתי כי שאלת ההוצאות תידון בסיומו של ההליך דנא, וכי בינתיים יתאמו הצדדים מועד לביקור בנכס.

בהודעה שהגישה המשיבה ביום 25.12.14, פורט כי המועד שנקבע לביקור בנכס הינו ה-8.1.15.

מתוך שכך, בהחלטתי העוקבת מיום 25.12.14, קבעתי כי לאחר הביקור תפעל המשיבה להגשת הודעה מתאימה. משלא הוגשה תגובת המשיבה, ניתנה החלטתי הנוספת מיום 19.1.15, בה קבעתי כי המשיבה תפעל למסור הודעה מתאימה, לא יאוחר מיום 27.1.15.

חרף שתי ההחלטות השיפוטיות גם יחד, המשיבה לא הגישה כל הודעה עד הנה. זאת, הגם שמעיון בבקשה זו אני למד כי לפי הנטען, הביקור בנכס אכן בוצע ביום 8.1.15.

ויודגש, אם המשיבה עומדת על טענתה בבקשה מיום 1.12.14 כי הפעלת המאפיה הנטענת בנכס יוצרת "סיכון לחיי אדם" (ס' 14 לתצהיר הנלווה), ועל כן, בדעתה לעמוד על בקשתה "לקיים דיון בהול במעמד צד אחד" (כותרת הבקשה מיום 24.12.14), פשיטא כי היה עליה להגיש בקשה מתאימה בסמוך לאחר הביקור, כפי המתחייב אף מהחלטתי מיום 25.12.14.

אם, לעומת זאת, אין המשיבה עומדת על הרציונל שהוביל להגשת הבקשה, בין בהעדר אינדיקציות מתאימות ובין אחרת, היה עליה להגיש הודעה מתאימה למתן הוראות ביחס לבקשה.