בע"א 22389-12-14 נחמני נ' עירית עכו

1.ביום 10/12/14 עתרה המבקשת לבית משפט זה להורות לעיריית עכו שלא להוציא מחזקתה שניים מתוך ארבעת הכלבים שברשותה.

2.ביום 6/1/15 התקיים דיון בפני כב' השופטת שושנה פיינסוד-כהן. בדיון הנ"ל בקשת המבקשת נמחקה כדי לאפשר לה לפנות לייעוץ משפטי ובמידת הצורך, להגיש בקשה חדשה.

3.ביום 18/11/15 עתרה שוב המבקשת בבקשה זהה לבקשתה המקורית, דהיינו, להורות לעיריית עכו שלא להוציא מחזקתה שניים מתוך ארבעת הכלבים שברשותה.

4.ביום 30/1/15 שמעתי את טענות הצדדים. המבקשת מסרה כי היא לא מוכנה למסור שניים מכלביה, שאינם מחוסנים, לרשות העירייה, מאחר והכלבים הם שלה והיא אוהבת אותם ומטפלת בהם בחום ובאהבה.

5.ב"כ המשיבה הפנתה להוראות חוק עזר לעכו (החזקת בעלי חיים), התשמ"ח-1988. הווטרינר העירוני פירט בפני ביהמ"ש את המצב בו מוחזקים הכלבים בביתה של המבקשת. להמחשת דבריו הציג לביהמ"ש תמונות המעידות על ההזנחה הרבה בה חיה המבקשת. עוד ציין הווטרינר, כי שניים מהכלבים לא מחוסנים. אחד הכלבים קשור שבועות על שבועות ולא יוצא מהבית. השכנים התלוננו על הרע הריח והרעש הבוקע מבית המבקשת.

6.בסוף הדיון הצעתי למבקשת להיעזר בשירותיו של הווטרינר על מנת למצוא בית חם לשני הכלבים אשר העירייה דורשת לקחת ממנה, ודחיתי את מתן ההחלטה על מנת למצות את העניין.

7. המבקשת עתרה לבית המשפט בבקשה ליתן החלטה בבקשתה.

8.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקשת. אני סבור כי המשיבה פעלה בהתאם לסמכות הנתונה לה על פי חוק העזר. הדרישה הינה סבירה ואני מרשה לעצמי לומר, אף הכרחית בנסיבות העניין, לאור המפגע והמטרד שגורמת המבקשת בהתנהלותה במקרה דנן. אני חייב להעיר כי המשיבה התנהלה מול המבקשת ברגישות ובהבנה רבה וניסתה לסייע בידה, כפי שהדבר עולה מהדיון בפניי.

9.סיכומו של דבר, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיבה. הבקשה נדחית.