בע"א 15453-08-16 קורצברג נ' עיריית חדרה

רקע

ביום 14.4.12 בשעה 22:32, ברח' הרצל 46 בחדרה, נרשם לרכבו של המבקש מ.ר. 5447816 (להלן: "הרכב"), דו"ח חניה מס' 221017-7-8 בגין עבירה של חניה על מדרכה ( להלן: "הדו"ח").

במהלך הזמן שחלף מאז, נקטה המשיבה בהליכים שונים לשם גביית הקנס נשוא הדו"ח.

בתאריך 7.8.16 פנה המבקש אל בית המשפט בבקשה לעיכוב הליכי גביית הקנס ולהארכת המועד להישפט.

הבקשה ונימוקיה

בבקשתו לעיכוב הליכי גביית הקנס ולהארכת המועד להישפט, העלה המבקש את הטענות שתפורטנה להלן:

• במועד הנ"ל -14.4.12, הוא העמיד את רכבו על המדרכה לאחר שמנועו כבה והשאיר על שמשת הרכב הודעה בכתב המסבירה את הסיבה להעמדתו במקום באופן הזה.

• למחרת, בהגיעו אל המקום לשם חילוץ הרכב, מצא את הדו"ח שהוצמד אל שמשתו ואז פנה אל המשיבה בכתב ובקש את ביטול הדו"ח. לבקשת הביטול צורפו מכתב חברו שהיה עד לנסיבות העמדת הרכב במקום ואישור המחלץ (ר' הבקשה מיום 15.4.12, מכתבו של החבר, אישור המחלץ ואישור משלוח הפקס למשיבה).

• המשיבה לא התייחסה לפנייתו ורק בחודש פברואר 2014 הסתבר לו כי היא המשיכה לפעול נגדו. כשניסה לברר את הסיבה לכך מול חברת הגביה שפעלה מטעם המשיבה, נאמר לו כי ההתראות לתשלום שנשלחו אליו, לא נדרשו על ידו.

• בהמשך (מרץ 2014) פנה אל ב"כ המשיבה, עוה"ד אורטל אדיב ולאחר שפרט בפניה את נסיבות המקרה וחזר על בקשתו לביטול הדו"ח, היא נענתה לבקשתו ו"בין הצדדים סוכם כי ההליכים נגדו יבוטלו לאלתר". דא עקא, שביום 9.9.14 הסתבר לו כי הליכי גביית הקנס חודשו והוא פנה אל עוה"ד אדיב בשנית אלא ש"בין תשובתה הפעם לבין המציאות, היתה פעורה תהום עמוקה".