בנק ערבי ישראלי בעמ נ' דרווש

החלטה

לפני מספר ימים פורסמה ברבים הוראות נוהל של נשיאת בית המשפט העליון בכל הנוגע לבקשות דחייה מוסכמות. בין היתר נקבע כי העובדה שהצדדים מנהלים משא ומתן אינה עילה לדחיית הדיון. במקרה שלפניי מדובר בבקשת רשות להגן, במסגרתה טוען המבקש, בין היתר, כי התנהל משא ומתן בין הצדדים (בעניין זה צירף המבקש טיוטת הסכם שנשלחה בפקס ביום 29.12.08) ומלין על כך שהוגשה נגדו תביעה זו טרם מיצוי המשא ומתן. בנסיבות אלה, ברי כי, לא ניתן לקבל קיומו של משא ומתן המתנהל במתכונת כזו או אחרת לגבי אותו עניין למשך למעלה משנה כעילה לדחיית הדיון. עוד יצוין כי כאשר צד בוחר שלא להתייצב לדיון תוך שהוא מסתמך על כך שבית המשפט יקבל את בקשת הצדדים לדחיית הדיון, לוקח אותו צד סיכון שבקשתו לא תתקבל. כפי שידוע לכל הנוגעים בדבר והובהר בהוראת הנוהל האמורה בקשות דחייה יש להגיש מבעוד מועד ולא במהלך הדיון. לאור האמור לעיל הכריע בבקשה על בסיס האמור בבקשה ותשובה קצרה של ב"כ המשיב שתישמע כעת.\

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

ניר זיתוני, רשם

החלטה

1.לפניי בקשת רשות להתגונן.

2.המשיב, הגיש תביעה כספית כנגד המבקש לתשלום על סך של 144,669 ש"ח בגין יתרת חובה בחשבון חוזר דביטורי. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען כי המשיב לא הודיע לו שבוטל עיקול על החשבון בוכך גרם לו נזק, שכן שיקים חזרו והחשבון הוגבל. עוד טוען המבקש שהובטח לו כי מסגרת האשראי שהייתה לו לא תפגע. המבקש טוען כי לאורך כל תקופת הפעילות בחשבון, הוא עמד במסגרת האשראי פרט לחריגות לא משמעותיות, תוך העמדת בטחונות מספיקים. המבקש מסביר כי שנלחה לו טיוטת הסכם פשרה ביום 29.12.08, אך בטרם עלה בידו להתייעץ עם עו"ד, הגיש המשיב תביעה כי ובכך נהג שלא בתום לב.

3.ב"כ המשיב טוען כי הבקשה לא מגלה הגנה אפשרית מפני התביעה. באשר למשא ומתן נטען כי המבקש לא השיב להצעת הפשרה תוך פרק זמן סביר ולכן לא היה מנוס מלהגיש את התביעה.

4.לאור האופן בו התנהלו ההליכים, כפי שפורט בפרוטוקול, לא ניתן היה לברר את טיבן של הטענות העובדתיות שהעלה המבקש. יחד עם זאת במסגרת הבחינה הראשונית של טענות המבקש ניתן לומר כי הטענות כפי שהועלו בבקשה אינן מפורטות די הצורך וספק אם הם מגלות הגנה אפשרית מפניי התביעה. המבקש ביקש במסגרת הבקשה להורות למשיב לגלות את כל ההסכמים ודפי החשבון של השנה האחרונה אך לא טען במפורש כי דפי חשבון לא נמסרו לו מפעם לפעם או לפי דרישה, כמקובל. המבקש מודה כי הוטל עיקול על החשבון בעקבות פתיחת תיק הוצל"פ נגדו ולפיכך ספק אם יש ממש בטענותיו בדבר החזרת שיקים וסירובו של המשיב לעכב כספים בבנק עד שיתאפשר לו לפנות לבית המשפט בעניין הגבלת החשבון. כידוע על הבנק לפעול בהתאם לצווי עיקול ומימוש תוך פרק זמן קצוב. גם באשר לטענות בנוגע להפרת הבטחות באשר למסגרת האשראי לא פרט המבקש מי נתן לו את ההבטחות ומדוע לא ניתן ביטוי בכתב לאותן הבטחות. לאור האמור לעיל אני סבור כי מתן רשות להתגונן למבקש זה הינה מעשה של חסד ולפיכך יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכום משמעותי בקופת בית המשפט.

5.אשר על כן ניתנת למבקש רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 20,000 ₪ לא יאוחר מיום 15.3.10. ככל שלא יופקד הסכום שנקבע במועד, יגיש ב"כ המשיב לחתימתי פסיקתא בהתאם לאמור בכתב התביעה.

הוצאות ההליך שלפניי בסך של 1,000 ₪ תלקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין בההליך העיקרי.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

ניר זיתוני, רשם

הוקלד על ידי: מיכל אוחיון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: