בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' זבידאת

החלטה

הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר מקוצר נגד הנתבע לתשלום יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבונו.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.העתק הבקשה לפתיחת חשבון, ותנאים כלליים לניהול חשבונות עו"ש דביטוריים.

2.העתק דף החשבון המראה את יתרת החוב.

3.העתק מכתב הדרישה האחרון של הבנק לחייב.

התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר עפ"י נספחיה, שכן צורפו לה ההסכמים שבין הצדדים, וכן דף יתרה אחרון המצביע על סכום החוב.

די בצירוף נספחים אלה כדי להכשיר את התביעה להידון בדרך בה הוגשה.

דף החשבון אינו אמור להיות חתום ע"י הנתבע.

הנתבע חתם על בקשה לפתיחת חשבון, ומכאן שכתב התביעה הינו מכוח התחייבותו של הנתבע להשיב לבנק כספים שקיבל ממנו.

דף החשבון מראה את "הסכום הקצוב" נשוא כתב התביעה.

כאמור, התביעה עומדת בתנאים להגשתה בסדר דין מקוצר.

הבקשה למחיקת הכותרת – נדחית.

התנאים הכלליים לניהול חשבון נחתמו ע"י הנתבע בשנת 1987, ומכאן שחשבונו התנהל אצל התובע במשך למעלה מעשרים שנה עד להגשת התביעה.

כל אותה תקופה לא ערער הנתבע ולו פעם אחת על דפי החשבון שהתקבלו אצלו, על אף שניתנה לו האפשרות לעשות זאת, ומכאן שלא היו בפיו כל טענות על אופן ניהול חשבונו ע"י הבנק.

הנתבע מסתפק בהכחשה כללית וסתמית של סכום החוב, ואינו מעמיד גירסה חשבונאית נוגדת לרישומי התובע הנתמכים במסמכים, ואשר נחשבים לנכונים כל עוד לא נסתרו.

גם בקשתו של הנתבע להמצאת מסמכים אינה אלא "מסע דייג", באשר הנתבע אינו מעלה כל טענת הגנה, שלצורך גיבושה הוא נזקק למסמכים אלה או אחרים.

הבקשה להמצאת מסמכים הינה כללית וגורפת, ואין מקום להעתר לה.

בקשת הרשות להגן נדחית.

התובע זכאי ליטול פס"ד עפ"י העתירה שבכתב התביעה.