בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ג'רוס

החלטה

המבקש טוען שהמשיב שגה בחשבונו וצרף חוות דעת של החשבונאי מר מישל נמורה. לפי אותה חוות דעת חייב המבקש על פי שתי שיטות הסכום של 65,372 אם החיוב הוא על פי ריבית והצמדה כדין, והסך של 66,037 ₪ אם החיוב הוא על פי פריים בתוספת ריבית של 3%. התביעה נגד המבקש היא כאמור על הסך ל 95,836 ₪.

המשיב טוען שאין מקום להאריך המועד להגשת הבקשה לרשות להתגונן, במיוחד לאור החלטת בית המשפט מיום 3.12.09 ובה ניתנה אפשרות למבקש להגיש בקשה לרשות להתגונן עד ליום 25.12.09, דבר שלא נעשה על ידי המבקש, ולטעמו של המשיב ללא כל טעם ראוי.

לגופו של ענין מכחיש המשיב את חוות הדעת של החשבונאי מטעם המבקש. המבקש כידוע ניהל שנית חשבונות אצל המשיב, אחד פרטי ואחד של חברה. התביעה היא על החשבון הפרטי, ולטענת המשיב, הוסיף המבקש בחוות הדעת תשלומים שונים שבוצעו בחשבון החברה ללא כל בסיס.

לאור האמור מבקש המשיב לדחות הבקשה לרשות להתגונן.

הכלל הוא שמועד שניתן בידי בית המשפט ניתן להאריכו ללא טעם מיוחד. אני מאריך המועד להגשת הבקשה לרשות להתגונן עד להגשתה בפועל, אם כי אחייב המבקש בהוצאות בתום הדיון בבקשתו.

לגופו של ענין מודה המבקש בחוב של לפחות 65,372 ₪.

אני דוחה טענת המבקש שהחוב למשיב הוא על פי ריבית והצמדה, אין ראייה לכך, וכלל הוא שהבנק מחייב בריבית פיגורים.

לאור האמור אני דוחה הבקשה לרשות להתגונן בשל הסך של 66,037 ₪. ובענין זה יינתן פסק דין חלקי בהתאם.

לגבי יתר הסכום העולה על הסך של 66,037 ₪ אני נותן למבקש רשות להתגונן והתצהיר ישמש כתב הגנה.

לאור גובה סכום התביעה שנותר בתיק, אני מורה להעביר התביעה לפסים של סדר דין מהיר, ולאור זאת מורה לצדדים למסור תצהירי עדויות ורשימת מסמכים נתמכת בתצהיר כקבוע בתקנות ובמועדים הקבועים בתקנות.

אני מורה למשיבה לשלם הפרש אגרה על פי התקנות, לאור מתן הרשות להתגונן, אם קיים הפרש כזה, עד ליום 15.4.10, אחרת תמחק התביעה.

להעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תש"ע, 02 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: