בנק מזרחי טפחות בעמ נ' בי.אר.אס (אדא) השקעות בע"מ ואח'

החלטה

הובאו לעיוני התובענה שהוגשה היום, ובגדרה הבקשה להטלת איסור פרסום עליה.

אשר לבקשה לאיסור פרסום: הצדדים לא הציגו כל עילה לצו כאמור, בהתאם לאילו מהוראותיו של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בפרט, פרסום קיומו של הסדר חוב ודאי אינו עולה כדי פגיעה חמורה בפרטיות, כנדרש בהוראת סעיף 70(ד) לחוק, כפי פרשנותה המקובלת. הסכמת הצדדים לא די בה. במקרה דנן, ככל שרצו הצדדים בהותרת הסכמותיהם במחשכים, הרי שהדרך לכך אינה עוברת בהגשת ההסכמה שביניהם לבית המשפט דווקא. הבקשה נדחית אפוא.

כאן אנו באים לגוף התובענה. אכן, הצדדים הגיעו לכלל הסכם שבו נזכרה זכותו של התובע להגיש בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם. ברם הסכמה כזו אינה מחייבת את בית המשפט. התובע לא הבהיר מהו המתווה המשפטי הדיוני שמכוחו מוגש הליך שכל כולו נועד לקבל את אישור בית המשפט להסכם שאליו הגיעו הצדדים. כעקרון, תפקידו של בית המשפט להכריע בסכסוך שהובא לפתחו, לא לתת חותם רשמי להסכם שאליו הגיעו צדדים במחלוקת שנפתרה עוד קודם להגשת ההליך. הגיעו הצדדים לכלל הסכם – הרי הוא תקף ומחייב גם כך. יוער גם כי לא ברור אפוא מה תועלת באישור ההסכם בידי בית המשפט, זולת אולי מתן כלים בידי התובע לנקוט הליכי בזיון או הוצל"פ ביתר קלות, טעמים שלא די בהם להצדיק את הגשת ה"תובענה בהסכמה" דנן.

יוער עוד כי דווקא נוכח אפשרות הגשתם של הליכי בזיון, אם תינתן להסכמה שבין בעלי הדין תוקף של פסק דין, אזי שאין כל מקום לכך שבית המשפט יאשר את ההסכם דנן. המדובר בהסכם מסחרי מפורט להפליא, הכולל מגוון מושגי שסתום ותיאורים שתיתכנה להם מגוון פרשנויות. מתן תוקף של פסק דין להסכם זה כיום משמעותו שבעתיד יוכל בית המשפט למצוא עצמו ככלי בידי התובע בהליכי בזיון, נאלץ להכריע בשאלת פרישתם ומשמעותם של היגדים דוגמת "כתב התחייבות ... בנוסח המקובל בבנק"; "יפעלו לביטול המשכנתא", "שמאי המקובל על הבנק", או חיובי הנתבעים כלפי הבנק "על פי המסמכים שנחתמו ו/או ייחתמו על ידי מי מהם ו/או על פי כל דין". פסק דין אמור להיות ברור וחד-משמעי, לא להיחזות להסכם מסחרי רב רושם ותניות.

לכאורה ניתן לייתר את כל האמור: למחוק את התובענה, ליישם את ההסכם התקף גם כך לכל דבר ועניין, ובמקרה הצורך – להפעיל אז את כל העיצומים הרבים שהקנה ההסכם לתובע.

אוסיף עוד כי כל עוד ממשיך בירור התובענה (והרי אין לראות את פסק הדין כאילו ניתן כבר מרגע שהוגש ההליך), הרי שדומה כי יש מקום להעמיד אגרה שתשקף את היות ההליך תביעה כספית בסכום של כ-2.128 מיליון ש"ח. כן יהיה להבהיר במקרה כזה שאין מניעה להמשיך בבירור התביעה בבית משפט זה נגד הנתבעת 1, הנעוצה בהיותה נתונה בהליכי פירוק, גם אם מרצון.

התובע יבהיר את עמדתו במכלול ואת שאלת עמידתו על בירור התובענה, וזאת יעשה עד יום 5.8.13.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: