בנק מזרחי טפחות בעמ נ' לולה (קוליק) ואח'

החלטה

התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 68,527.00₪.

עובדות התביעה מלמדות, כי לנתבעת 1 ניתנה הלוואה והתחייבויותיה לפרוע ההלוואה כפי שהוסכם בינה לבין הבנק התובע, הופרה ע"י הנתבעת 1.

להתחייבויות הנתבעת 1 ניתנה ערבות ע"י הנתבעות 2 ו-3, כעולה מכתב התביעה ונספחיו.

ע"י התובע נפתח תיק הוצל"פ למימוש משכון שניתן לטובת הבנק כנגד הנתבעת 1.

מעידה שבידי התובע ומפורט בכתב התביעה מלמד, כי הנתבעת 1 יצאה מן הארץ בשנת 2010 ונראה,

כי מאז לא חזרה ארצה.

לאחר שהבנק התובע, מימש את המשכון נשוא תיק ההוצל"פ הנ"ל, בד בבד עם יציאת הנתבעת 1 מן הארץ, על הנתבעות 2 ו-3 לשלם לו בחלקים שווים ביניהן, כסכום התביעה ויתר האמור בכתב התביעה.

לאחר מספר ארכות הגישה הנתבעת 2 (והיא בלבד) בקשת רשות להתגונן ביום 19/06/2012.

בקשת המבקשת נסמכת בתצהירה בו צוין בין היתר, כי התבקשה ע"י ידידם המשותף של הנתבעת 1 ושלה, לחתום כערבה לנתבעת 1 וכך עשתה. פקיד הבנק (אודי) אשר כלל לא ידע רוסית לא טרח

להסביר לה על מה היא חותמת ומה אחריותה במצבים שונים. לא הובהר לה כלל, כי עם מכירת הדירה (כפי שאירע במציאות – ש.ר) יהיה עליה להשלים את יתרת החוב אם תהיה כזאת.

עוד מצהירה המבקשת, כי הדירה נמכרה במחיר "מגוחך".

המבקשת מצהירה, כי מחובתו של המשיב היה ליידע אותה אודות מכירת הדירה שכן יכולה הייתה לנסות ולמכור אותה במחיר גבוה יותר מהחוב ולהערכתה, אם כך היה, היה אף נותר עודף.

המצהירה מאשרת קבלת מכתב התובע מיום 3/1/2012 המודיע לה על חלקה הנדרש ביחס ליתרת החוב, היינו, מחצית הסכום הנתבע.

לאחר שקיבלה את מכתב הבנק הנ"ל מצאה בדירה שוכרים אשר לדבריהם העבירו מדי חודש תשלום לנתבעת 1 וציינו באוזניה, כי איש מן הבנק לא פנה אליהם.

כך היה ופנתה המבקשת אל המשיב, טלפונית, וביקשה, כי יפעלו לעיקול דמי השכירות אך לא זכתה לכל התייחסות, שכן אותה עת, כך בסעיף 12 לתצהיר, לא ידעה, כי הדירה כבר נמכרה.

חלק נכבד מתצהיר המבקשת אינו עוסק בעובדות אלא בחששות, חשדות ומסקנות.

לדיון שנועד ליום 12/09/2012 לא הגיע אף צד ולפיכך, נקבע מועד נוסף ביום 25/10/2012 וביום זה עמדה המבקשת לחקירה נגדית על תצהירה.

המבקשת העידה, כי מאז חתמה על הערבות מתגוררת היא באותו מען בעכו, כי דירתה ודירת בעלה ננטשו על ידם בשנת 1998 ולשם כך נטלו משכנתה בבנק טפחות.

לצורך אותה משכנתה חתמו המבקשת ובעלה על חוזה הלוואה ואף העמידו ערבים מטעמם וכאשר נשאלה, כיצד הסכימו הם לחתום על ערבות, ענתה, כי למדו יחד באולפן והם התבקשו ע"י המבקשת ובעלה לחתום.