בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אנקאוה ואח'

החלטה

1.לפני בקשה למתן רשות להתגונן במסגרתה העלתה המבקשת אף טענה מקדמית בדמות העדר סמכות מקומית. רקע עובדתי: המשיב הינו תאגיד בנקאי הפועל מכוח חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. כעולה מכתב התביעה, המשיב הלווה למבקשת סך 211,000 ₪ על פי הסכם הלוואה מיום 19.12.97. משלא עמדו הלווים בהחזר תשלומי ההלוואה, פתח המשיב ביום 6.10.2005 בהליכי ההוצאה לפועל. ביום 14.11.2007 המשיב מימש דירה שהייתה בבעלות הלווים וזאת במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ואולם אף לאחר מימוש הדירה נותרה יתרת חוב נשוא הליך זה.

2.לשיטת המבקשת, הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט השלום בחיפה וזאת מהטעם שמקום מגורי המבקשת בטירת הכרמל - באזור מחוז חיפה, מקום נטילת ההלוואה בטירת הכרמל, והדירה נשוא ההלוואה בטירת הכרמל.

3.לשיטת המשיב, בהתאם לסעיף 21 לנספח להסכם ההלוואה - נתונה לבית המשפט השלום בירושלים הסמכות המקומית מכוח תניית שיפוט מוסכמת. סעיף 21 לנספח קובע כדלקמן:

"מקום השיפוט בכל הליך שיוגש על ידי הבנק יהיה כפי שנקבע בדין ו/או במקום חתימת הסכם זה על ידי הבנק ו/או במקום בו נמצא הנכס ו/או במקום בו נמצא סניף הבנק אשר בו, לפי הנהלים של הבנק, מתנהל תיק ההלוואה מפעם לפעם ו/או בבית המשפט השלום בירושלים. מקום השיפוט בכל תביעה נגד הבנק יהיה בבתי המשפט של ירושלים בלבד."

המשיב מפנה לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : תקסד"א) הקובעת כדלקמן:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

4.בכתב תשובה לתגובה מציינת המבקשת, כי לא עסקינן בתניית שיפוט ייחודית. בתגובה לתשובה טען המשיב כי, העובדה, כי הסמכות המקומית לדון בתביעה מצויה גם בידי בתי משפט נוספים, כמו בית המשפט השלום בחיפה, אינה גורעת מאומה מסמכותו המקומית של בית משפט זה. כאשר, על פי הסכם ההלוואה, למשיב הזכות לבחור את המקום בו יידון ההליך מבין כל בתי המשפט המוסמכים לכך כאמור בסעיף 21 לנספח תנאי ההלוואה. בעניין זה , מפנה המשיב לדברי כבוד הנשיא אהרון ברק, כתוארו דאז, בבש"א 14/99 ועקנין נ' אררט: "כאשר קיימת בין הצדדים תניית שיפוט ייחודית גוברת תניית שיפוט זו על שיקולי הנוחות אלא אם קיימים שיקולים כבדי משקל במיוחד ובעלי משקל מכריע המצדיקים חריגה מהמוסכם בתניית השיפוט".

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, סבורני, כי דין הבקשה להידחות. סמכות מקומית שהוסדרה בתניית שיפוט גוברת, דרך כלל, על שיקולי נוחות, זאת, מקום בו הוכחה כדבעי קיומה של  תניית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת. [על פי ההלכה, רק שיקולים "בעלי משקל מכריע" יניאו את בית המשפט מלכבד תניית שיפוט (ראו: בש"א 57/98 דליה אתר נ' בנק ירושלים בע"מ, פ"ד נב(3) 481, 484-485, בש"א 14/99 ועקנין נ' אררט [לא פורסם, ניתן ביום 8.2.99]). לא כל אי-נוחיות, הנגרמת לבעלי הדין, תצדיק את העברת הדיון מבית-משפט במחוז עליו הוסכם בחוזה בין הצדדים, לבית משפט במחוז אחר - כדברי הנשיא י' כהן  בב"ש 422/81 יוסף רובין ובניו, חברה לבנין בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לו(4) 639, 640-641].

5.יתרה מכך, המבקשת לא פירטה את מידת אי הנוחות שתגרם לה לו ההליך יתנהל בבית משפט זה. לא ניתן, איפוא, להתעלם מהסכם השיפוט שהוסכם על הצדדים אף אם עסקינן בסמכות מקבילה להבדיל מסמכות ייחודית.

6. נוכח האמור הנני קובע, כי מכוח הסכם השיפוט קנויה לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו.

7. קובע מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 17/10/13 שעה 14:30.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים .

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: