בנק לאומי שדרות 10941 נ' יוסף

מהלך הדיון בבקשה ותמצית טענות הצדדים

בפני בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני תביעתו של המשיב, אשר הוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר, על הסך של 21,044 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כי המבקשת ניהלה אצל המשיב חשבון עו"ש וכי נטלה הלוואה מהמשיב, על הסך של 86,000 ש"ח.

בגין שני אלה צברה המבקשת יתרת חוב אצל המשיב, בסך כולל של 21,044 ש"ח כאמור בנספח ד' לכתב התביעה, שהינו תדפיס יתרות שנתי בחשבון המבקשת.

המבקשת טענה בתצהירה את טענות ההגנה הבאות:

א. גובה החוב נובע מרשלנותו של המשיב, ומחישוביו הגבוהים והמופרזים;

ב. המשיב ניהל את חשבונה של המבקשת בצורה לא ברורה, תוך קבלת הוראות ממר אלברט גבאי שאין לו כל מעמד או זכות בחשבון;

ג. המשיב נתן למבקשת, ברוחב לב ובנדיבות שהפתיעו אותה, כלשונה, הלוואות ומסגרת אשראי, מבלי שביקשה;

ד. הייעוץ הפיננסי שנתן לה המשיב גבל בכישלון, שכן לא הזהיר אותה מפני הסיכונים הכרוכים בנטילת הלוואות ללא בטחונות מתאימים;

ה. פניותיה של המבקשת לקבלת פרטים אודות היווצרותו של החוב לא נענו;

ו. המבקשת חתמה על "כתב ערבות" מבלי לקבל גילוי נאות אודותיו;

ביום 30/5/2011 נחקרה בפני המבקשת על תצהירה.

המבקשת טענה בחקירתה כי היא אינה זוכרת מתי נפתח החשבון, אינה יודעת האם היה, מרבית הזמן, ביתרת זכות או ביתרת חובה ואינה יודעת מהי מסגרת האשראי שניתנה לה.

המבקשת טענה, בתחילה, כי לא ביצעה כל פעולות בחשבון (לא הפקדה ולא משיכה) ואינה יודעת כיצד נכנסו או הוצאו כספים מהחשבון. לטענתה, ראתה מסמך של ביצוע פעולה בחשבון שאיננו בחתימת ידה, אך אינה יכולה להמציאו כעת.

בהמשך החקירה המבקשת טענה כי היא מודה בחלק מן החוב, בגין פעולות עליהן חתמה, אך לא ידעה לומר באיזה סכום מדובר.

המבקשת לא ידעה מי חתם על כתב הערבות להלוואה אשר ניטלה בחשבון.

המבקשת טענה כי החשבון נפתח במטרה שידידה, מר אלברט גבאי, יעשה בו שימוש לצרכיו.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

ב"כ המבקשת טען כי גירסתה של המבקשת היא כי לא ידעה על הפעולות שבוצעו בחשבון, וכי המשיב איפשר למר גבאי לבצע בו פעולות, ללא ידיעתה.