בנק לאומי סניף החרושת נ' י.מ.עיני קונדטוריה ואח'

החלטה

בבקשת התובע לשינוי סדר הבאת הראיות

1.התובע תבע את הנתבעת 1 בשל יתרת חוב בחשבונה ואת הנתבעים 2-5 בשל ערבותם לחובה של הנתבעת 1.

הנתבעים התגוננו בטענות שונות.

הטענה המרכזית של הנתבעים 1-4 היא, שהחוב אינו של החברה אלא זהו חוב אישי של הנתבע 5, שהתובע "גלגל" אותו לחשבון החברה.

2.בבקשה זו עותר התובע להיפוך סדר הבאת הראיות, מכיוון שהנתבעים מודים בכך שהנתבעת 1 ניהלה חשבון אצל התובע ובכך שהם היו ערבים לחובותיה, אלא שהם מתגוננים בטענות נוספות.

הנתבעים 1-4 מבקשים לדחות את הבקשה.

לטענתם, הם לא הודו בחוב הנתבע.

הנתבע 5 לא הגיב לבקשה.

3.הדין עם הנתבעים 1-4.

טענת הגנה שאינה מודה בכל העובדות של עילת התביעה אינה טענת "הודאה והדחה", המעבירה את נטל הראיה על הנתבע (ע"א 777/80 שרייבר נ' שטרן, פ"ד לח(2), 143, 146).

כן נפסק, כי די אם אחת העובדות המקיימות את עילת התביעה הוכחשה על ידי הנתבע, כדי שהתובע יהיה הפותח בהבאת ראיות (רע"א 677/85 דורקם מחשבים בע"מ נ' רוט, פ"ד לט(4) 654, 655, וראו גם: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 83).

בענייננו, הנתבעים 1-4 לא הודו בעילת התביעה המרכזית: חובה של הנתבעת 1.

לטענתם, כאמור, החוב הנתבע אינו חובה של החברה, הנתבעת 1, אלא חובו האישי של הנתבע 5, שהתובע גלגל אותו שלא כדין לחשבון החברה.

ראו: סעיף 1 לנימוקי בקשת הרשות להגן וסעיפים 1-7 לתצהירו של הנתבע 4, שניתן בתמיכה לבקשת הרשות להגן והפך לכתב הגנה לאחר שניתנה רשות להגן (בהסכמה).

4.ייתכן וניתן היה להורות על היפוך סדר הבאת הראיות ביחס לנתבע 5, הן משום שלא הגיב כלל לבקשה זו והן משום שטענותיו הן ממין אחר, אך לא תהיה כל תועלת בכך, כאשר הבקשה נדחתה כלפי הנתבעים 1-4.

5.התוצאה: הבקשה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים 1-4 הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪.

ב"כ הצדדים יעדכנו את בית המשפט – עד ליום 28.2.13 – בדבר החלטת בית המשפט העליון ברשות הערעור שהוגשה (רע"א 4781/12).

ת.פ. 3.3.13.