בנק לאומי נס ציונה סניף רוטשילד פינת ויצמן 10933 נ' גהלי

פסק דין

1.בפני בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 25.11.09, של כב' רשם ההוצל"פ מר עמיעד רט לפיה נדחתה הבקשה להגדלת סכום החוב בתיק ההוצל"פ.

ב"כ המשיבה מסר תגובה בכתב בה נימק התנגדותו למתן רשות ערעור ועותר לדחיית הבקשה.

החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו וכאילו נתנה הרשות שכן עמדותיהם של הצדדים ברורות.

2.במהלך השנים שלמה המשיבה סכומים שונים ע"ח חובה למשיב. חלק מהסכומים שולמו ישירות לתיק ההוצל"פ וחלק שולמו ישירות בבנק המבקש.

בתאריך 30.7.09, ביצע המבקש הקטנות קרן בתיק בגין הסכומים ששולמו לו ישירות בשנים 2004-2009.

3.לאחר ביצוע הקטנות הקרן עמד החוב בתיק ע"ס 923 ₪ ואילו בבנק עמד החוב ע"ס 14,451 ₪.

לאחר שערך המבקש בירור התגלה לו כי ביום 15.8.06 ביצע הקטנת קרן ע"ס 8,000 ₪ בגין תשלומים שבוצעו עד אותה עת, וכאשר ביצע הקטנה ביולי 2009 כללה ההקטנה גם את הסך של 8,000 ₪ באופן שנעשתה הקטנת קרן כפולה.

4.לאור האמור ביקש המבקש לבצע הגדלת קרן בשל ההפרש בסך של 13,523 ₪ ולאחר שנתן הבהרות, כמפורט לעיל, נדחתה בקשתו מבלי שנתנה קודם לכן תגובתה של המשיבה.

בתגובתו של ב"כ המשיבה בפני לא מצאתי הכחשה של ממש או התייחסות לפרוט הסכומים אשר נטען כי הופחתו פעמיים בדרך של הקטנת קרן.

5.בהחלטתו קבע הרשם הנכבד כי לא נחה דעתו מאופן התנהלותו של המבקש המנוגדת לחוק.

עוד קבע הרשם כי לא שוכנע שמדובר בטעות משרדית אצל המבקש ובמיוחד עת מתבקש התיקון לאחר יותר משלוש שנים.

6.אין ספק כי התנהלותו של המשיב ראויה לכל גנוי ובמיוחד בהיותה מנוגדת לתקנה 17 א. (א) לתקנות ההוצל"פ המחייבת זוכה לדווח ללשכת ההוצל"פ על כל תקבול שקיבל ע"ח החוב שלא באמצעותה. דיווח כאמור ייעשה תוך 7 ימים מקבלת התקבול.

העדכון מיולי 2009 מתייחס לתשלומים משנת 2004, וגם אם בוצעו תשלומים בסכומים קטנים אין בכך כדי לשחרר את המבקש מחובת הדיווח על פי התקנה הנ"ל.

7.בקשתו של המבקש בפני הרשם הנכבד נדחתה על הסף, ללא דיון לגופו וללא בחינה האם אכן בוצעו הקטנות קרן כפולות.

האם בשל מחדליו של המבקש והתרשלותו יש לדחות בקשתו, גם אם הינה נכונה לגופא?

לטעמי התשובה שלילית.

אי הדיווח במועד, כשלעצמו, איננו סיבה שלא לבחון את הבקשה לגופא, ויצוין כי ניתן לראות את הטעות בדיווח האחרון מיולי 2009, שתיקונו נתבקש בסמוך לאחר מכן עפ"י הבקשה שהוגשה בנובמבר 2009, ולא דווקא בדיווח מאוגוסט 2006.

8.לא ברור לי כיצד השתכנע הרשם הנכבד כי לא מדובר בטעות משרדית של המבקש, גם אם התיקון התגלה ונתבקש אחרי יותר משלוש שנים, וזאת מבלי שנערך בירור ומבלי שנתנה למבקש הזדמנות להוכיח טענתו בדבר הזיכוי הכפול.

9.אשר על כן אני מקבל את הערעור ומבטל ההחלטה נשוא הערעור.