בנק לאומי טבריה 10970 נ' נוג'יידאת

החלטה

בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 17.4.13 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 24,961 ₪ בגין יתרת חובה

בחשבונו של הנתבע אצל התובע , המורכבת מיתרת חובה בחשבון העו"ש בסך של 11,436 ₪

ומיתרת חוב בגין שתי הלוואות אותן קיבל הנתבע מהתובע ביום 19.9.10 וביום 19.10.10 בסך של

13,474 ₪ .

2. לכתב התביעה צורפו חוברת תנאים כלליים לניהול חשבון מיום 25.3.07 , דף חשבון עו"ש אחרון

, טופס מצב לקוח בהלוואות ממנו עולה כי שתי ההלוואות נקלעו לפיגור ביום 25.7.12 , אישור

בדבר גובה הריבית ומכתב התראה טרם הגשת תביעה על סכום קצוב .

3. ביום 13.6.13 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען כי שילם את כל סכום ההלוואות

, התובע תפס את רכבו שהוחזר בהחלטת רשם ההוצל"פ והחוב הקטן בעו"ש בסך של 2000 עד

3,000 ₪ לא הוסדר בשל אי הסכמה בדבר גובה החוב .

יודגש כי למרות שהנתבע טען כי לבקשה צורף העתק מהחלטת רשם ההוצל"פ , לא מצאתי

החלטה שכזו במצורף לבקשה .

4. ב"כ התובע סבור כי הבקשה אינה מגלה הגנה שכן הטענות בדבר החזר מלוא ההלוואות וגובה

החשבון בחשבון העו"ש אינן מתיישבות עם המסמכים שצורפו לכתב התביעה .

5. בתשובה לתגובה מיום 4.12.13 נטען כי הנתבע שילם את מלוא ההלוואות נוכח העובדה כי הרכב

שנתפס הוחזר תוך התנצלות מצד התובע .

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בהגנה בלתי מפורטת

שיש לדחותה כבר בשלב זה .