בנק הפועלים נ' מירילאשבילי

החלטה

1. המבקש הגיש בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה ובמסגרתה ביקש לפסוק לו מע"מ על שכר טרחת עורך-הדין הרשום בנוסח פסק-הדין שהגיש לחתימה.

2.ביום 5.12.10 ניתנה החלטה לפיה יש למחוק את המע"מ מנוסח פסק-הדין. המבקש ביקש לבטל את ההחלטה הנ"ל בטענה שיש לפסוק לו מע"מ על שכר טרחת עורך-הדין וזאת בהסתמך על הוראותיהם המצטברות של כללי לשכת עורכי הדין ותקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א").

3. איני מקבל את טענת התובע. ההחלטה מיום 5.12.10 אינה שגויה, משום שעל-פי התיקון שנעשה לאחרונה בהוראת תקנה 512 (ג) לתקנות סד"א אין פוסקים עוד מע"מ ואין מוסיפים מע"מ על סכום שכר טרחת עורך-הדין.

פרשנות התובע אינה עולה בקנה אחד עם התיקון שביקש מחוקק המשנה לבצע בהוראת תקנה 512 (ג) לתקנות סד"א ויש בה כדי לסתור את האמור בתיקון לתקנה.

בדברי ההסבר לתיקון התקנה הנ"ל נכתב כי:

"בנסיבות אלה ועל מנת להביא לפתרון הקשיים שתוארו, מוצע לקבוע באופן ברור, כי כאשר בית המשפט יפסוק את סכום שכר הטרחה, יהיה זה הסכום הכולל ועליו לא יווסף סכום מע"מ."

לכן אין לקבל את טענת התובע לפיה הגדרת המונח "שכר מינימאלי מומלץ", אליה מפנה תקנה 512 (א) לתקנות סד"א, היא השכר הנקוב בתעריף המומלץ בכללי לשכת עורכי הדין וזאת בצירוף "סכום השווה למע"מ". זאת משום שמחוקק המשנה קבע באופן ברור שעל סכום שכ"ט עו"ד לא רק שלא יווסף מע"מ אלא גם לא ייפסק מע"מ. משום כך לא ניתן לפסוק מע"מ בפסק-הדין ואף לא ניתן להוסיף את המע"מ או לכלול אותו באופן גלובלי במסגרת סכום שכ"ט עו"ד.

4.לפיכך הבקשה נדחית ויש לפעול כאמור בהחלטה מיום 5.12.10.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"א, 02 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: