בנק הפועלים באר שבע סניף האשל 12770 נ' מטייב ואח'

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגדו בתיק זה, בהעדר הגנה.

המבקש הודה בבקשתו כי קיבל לידיו את כתב התביעה ולא הגיש במועד בקשת רשות להתגונן, אך לטענתו הדבר נובע מבורותו בהליכים המשפטיים, וכן מסברתו כי יוזמן לדיון בפני שופט בו יוכל לשטוח את טענותיו.

לגופו של עניין טען המבקש, כי לא קיבל מעולם מאת המשיב הודעה על קיומו של חוב לחייב העיקרי, מר שמשון מטייב, וכי מצבו הכלכלי בכי-רע וחיובו בחוב הפסוק יהא משום "אסון" כלשונו, לו ולמשפחתו. המבקש הוסיף כי השלכותיה של חתימתו על כתב הערבות לא הוסברו לו כלל.

ביום 24/3/2013 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקש נחקר על תצהירו.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה לביטול פסק הדין, בתגובה ובתשובה, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ההלכה בעניין ביטול פסק דין לפי שיקול דעתו של בית המשפט סוכמה בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית) בעמ' 355:

"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה, אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו. לעניין שיקול הדעת יש להציב את שני המבחנים הבאים:

סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן;

סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל

התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר.

אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול)....

אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטירחה המיותרים שנגרמו לו ע"י הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשה.".

(ההדגשה שלי – י.ב.).

אמנם, סיבת מחדלו של המבקש להתגונן אינה מקובלת עלי והיא מעידה על זלזול מסויים בהליך המשפטי, עת לא טרח המבקש לפנות, מיד, למאן דהוא שיתרגם עבורו את ההזמנה לדיון ויסביר לו את משמעותה של הימנעות מהגשת בקשת רשות להתגונן.

ברם, סבורני כי קיימים סיכויים הצלחה סבירים, ולו בדוחק, כי בקשה שיגיש המבקש למתן רשות להתגונן, תתקבל.

בעיקר אמורים הדברים בנוגע לטענת המבקש, שלא נסתרה בשלב זה, בנוגע להטעיית הלכאורית בשאלת מטרת ההלוואה.

המבקש טען בחקירתו, כי ההלוואה לה ערב הייתה מיועדת לבניית חדרים נוספים בבית שהיה בבעלות הלווה העיקרי, בעיר אופקים (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-4), הא ותו לא.

עיון בכתב הערבות מעלה כי לא כך הם פני הדברים ונרשמה בו מטרה אחרת, הנוגעת ל"כיסוי חריגה".

ב"כ המשיב לא עימת את המבקש עם הכתוב תחת הכותרת "מטרת ההלוואה", בסע' 2 לכתב ההתחייבות והערבות להחזר ההלוואה, עליו לכאורה חתם המבקש, ולא הציג לו את טופס גילוי מידע לערב שהזכיר ב"כ המשיב בסיכומיו.