בנק המזרחי המאוחד בעמ נ' אלקרינאוי ואח'

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתם של המבקשים, ברכה ומחמד אלקרינאווי, כי אתיר להם להתגונן בפני תביעתו של המשיב, בנק מזרחי טפחות בע"מ, אשר הוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר, על הסך של 88,881 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה

בכתב התביעה נטען כי המשיב הינו תאגיד בנקאי העוסק, בין היתר, במתן הלוואות. לטענתו, הלווה למבקשים סכומים אותם התחייבו להחזיר לו, לפי תנאים שהוסכמו ביניהם, על פי הסכם הלוואה שנערך בין הצדדים ביום 08/02/1996.

לטענת המשיב, על אף דרישותיו, לא פרעו המבקשים את סכומי הכסף שהתחייבו לפרוע ושעבר מועד פירעונם ו/או פיגרו בתשלום חובותיהם למשיב, ובעקבות כך הצטברו לחובתם ולזכות המשיב סך של 36,740 ₪, נכון ליום 02/11/2010 (כולל ריבית פיגורים), כאשר יתרת ההלוואה כולה עומדת על סך 88,881 ₪, נכון ליום 02/11/2010.

עוד נטען בכתב התביעה כי על-פי סע' 11 להסכם ההלוואה, רשאי המשיב להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מיידי, זאת כאשר הלווים-המבקשים, לא שילמו את התשלומים במועד פרעונם.

תמצית הטענות בבקשת הרשות להתגונן

בתצהיר בקשת הרשות להתגונן טוענים המבקשים, כי לא הסכימו עם המשיב על אחוז ריבית הפיגורים החל על הלוואת המשכנתא שקיבלו מאת המשיב, וכי המשיב לא הוכיח, לדידם, כי אחוז ריבית הפיגורים לו הוא טוען, הוא זה שסוכם עליו.

כמו כן, לטענתם, לא הציג המשיב כל אסמכתא המצביעה על שיעור ריבית הפיגורים על פי החלטת משרד האוצר.

עוד נטען על ידי המבקשים כי את סכומי הפיגורים, בסך של כ- 11,500 ₪, שילמו למשיב באמצעות בא-כוחו הקודם, עו"ד גרטנר, ומכאן שאינם חייבים למשיב כל סכום פיגורים כלשהו.

לטענתם, על-פי עמ' 7 להסכם ההלוואה, קיבלו מהמשיב סכום של 103,000 ₪, מתוכם 50,000 ₪ בריבית בשיעור של 4% לשנה, ועוד 53,000 ₪ כמענק מותנה שייהפך בהדרגה למענק מוחלט ו/או ייפרע למשיב בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

המבקשים הוסיפו וטענו, כי מזה כ- 14 שנה הינם עומדים כמעט בכל תשלומי ההלוואה, ולפיכך הם זכאים לחלק המענק, וכי כל שהם עדיין חייבים למשיב הינה יתרת קרן ההלוואה.

לבסוף טענו המבקשים כי הגישו בקשה לוועדה הבינמשרדית, לפריסת התשלומים, ולחילופין הצעה להחזר יתרת ההלוואה.

הדיון בבקשה

ביום 15/2/2011 התקיים בפני דיון בבקשתם של המבקשים. המבקשת מס' 1 לא התייצבה וב"כ המשיב ביקש למשוך את תצהירה.

המבקש מס' 2 נחקר על תצהירו.

המבקש מס' 2 הודה בחקירתו כי חתם על הסכם ההלוואה, אך לטענתו המדובר בהסכם בריבית משתנה והוא אינו יודע מהי הריבית.

המבקש מס' 2 הוסיף כי "אינו זוכר" וכי כאשר חתם על המסמכים בסניף הבנק-המשיב, לא קרא את כל הסעיפים, שכן נאמר לו ש"זה סטנדרטי", כלשונו.

המבקש מס' 2 הוסיף כי האמין לפקידת הבנק, שכן המדובר בהלוואת משכנתא, ש"זה הממשלה", כלשונו, וכי הממשלה אינה מרמה את האזרחים. המבקש מס' 2 לא ידע לומר מהו סך התשלומים ששילם בשוברים לעו"ד גרטנר, ואף לא זכר האם ייתכן שלא שילם מעל ל- 6 חודשים רצופים.