בנק הבינלאומי תל אביב סניף ככר המדינה 31093 נ' אבנרי

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 71,749.86 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת.

טענות התובע

ביום 22/9/05 פתחה הנתבעת אצל התובע חשבון שמספרו 105-128724 (להלן "חשבון הבנק" או "החשבון"). הנתבעת התחייבה לנהל את חשבונה בהתאם לתנאים הכלליים אשר צורפו לטופס הבקשה לפתיחת החשבון ולנהוג על פי האמור בהם.

הנתבעת ניהלה חשבון עו"ש במט"ח וביצעה מספר פעולות, אך התביעה מתמקדת בפעולה אחת בלבד שביצעה הנתבעת ושבעקבותיה התעשרה שלא כדין.

ביום 15/8/07 ביקשה הנתבעת מהתובע להעביר סך של 20,000$ מחשבון העו"ש במט"ח לחשבון פיקדון על שמה. בעקבות זאת, ביום 16/8/07 זוכה חשבון הפיקדון של הנתבעת בסך של 20,000$ ובד בבד חויב חשבון העו"ש במט"ח בסכום הנ"ל. פעולות אלו באות לידי ביטוי בדפי חשבון הבנק (נספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה).

ביום 16/8/07 בוצעה פעולה נוספת של זיכוי חשבון העו"ש במט"ח של הנתבעת בסך 20,000$. עקב טעות של מי מפקידי התובע, לא חויב במקביל חשבון הפיקדון במט"ח בסך הנ"ל והנתבעת התעשרה שלא כדין בסך של 20,000$.

לאחר שהתבררה הטעות, פנה התובע לנתבעת בדרישה להשבת הסך של 20,000$ שזוכה בטעות בחשבונה, כאמור לעיל. הנתבעת סירבה להשיב את הסכום הנ"ל, וזאת אף שהועברו לידיה כל המסמכים הרלוונטיים המעידים על הזיכוי שבוצע מבלי לחייב את חשבון הפיקדון.

לנוכח סירובה של הנתבעת להשיב את הכספים שנטלה שלא כדין בטענות משוללות כל בסיס, ביום 30/12/10 חויב חשבון העו"ש במט"ח של הנתבעת בסך של 20,000$ כפי שהיה אמור להיות מחויב מלכתחילה. ואולם, עד לאותו מועד כבר הציבה הנתבעת בפני התובע עובדה מוגמרת שלפיה כספי הזיכוי כבר הוצאו מהחשבון ולא ניתן להשיבם לתובע.

חובה של הנתבעת לתובע נכון ליום 16/3/11, לאחר שהחשבון חויב כפי שהיה אמור להיות מחויב מלכתחילה, מסתכם בסך של 71,749.86 ₪ ויש להוסיף לסכום זה ריבית מקסימאלית (לפי 19%) מיום 1/1/11 ואילך.

טענות הנתבעת

טרם התעוררות הפרשה שבגינה הוגשה התביעה דנן, הוחתמה הנתבעת לבקשתה על הטפסים הנדרשים לצורך סגירת החשבון. התובע סגר את החשבון ולאחר מכן פתח אותו מחדש על מנת לחייב את הנתבעת ברשומות בסכום התביעה, וזאת בניגוד לידיעתה ולרצונה של הנתבעת.

בעת שהנתבעת פתחה את החשבון, איש לא הראה לה את 61 עמודי "התנאים הכלליים" שצורפו לכתב התביעה ולא הסביר לה את מהותם, והיא אף איננה חתומה על דפים אלה. סעיף 5.4 במסמך התנאים הכללים הנ"ל כולל תנאי מקפח ומפלה בחוזה אחיד.

הנתבעת פתחה את החשבון לצורך קבלת פיצויים בגין רכוש אמה המנוחה שהייתה ניצולת שואה בפולין. ביום 4/4/07 הועבר לחשבון זה מסניף City Bank Rundlowy סך של 65,000$. כספים אלו הושקעו באפיקים שונים בבנק, לפי עצתו של מר אסף סולמי, מורשה חתימה ויועץ השקעות ראשי אצל התובע. כל הפעולות בחשבון זה נעשו על ידי מר אסף סולמי, והנתבעת נתנה בו אמון.

הגרסה הראשונית של התובע הייתה כי מר סולמי הודיע לנתבעת כי הוא חושב שהוזרם לחשבונה בטעות סך של 20,000$ מחשבון של תושב זר, אשר התלונן בפניו שסכום זה חסר בחשבונו. בשלב מאוחר יותר שינה מר סולמי את גרסתו לכך "שאחת הפקידות עשתה דאבל קליק", ובסוף העלה גרסה שלישית שלפיה התובע העביר בטעות מחשבונו שלו 20,000$, ולאחר מכן הוסבר לנתבעת כי מדובר בהעברה מחשבון חריגים של הבנק.

הנתבעת אכן נדרשה להשיב את הסכום הנ"ל וסירבה לעשות זאת, שכן הסכום אינו מגיע לתובע אלא שייך לנתבעת.

תצהירים, חקירות נגדיות וסיכומים

מר אסף סולמי הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע שבו חזר על טענות התובע כנ"ל, והתייחס בין היתר לבקשת הנתבעת להעביר 20,000$ מחשבון העו"ש במט"ח לחשבון פיקדון מט"ח על שמה ביום 15/8/07.

הנתבעת ערכה תצהיר עדות ראשית (ללא נספחים) שבו חזרה על טענותיה הנ"ל, וכן הצהירה כי איננה זוכרת שביקשה ממר סולמי להעביר את הסך של 20,000$ הנ"ל מהפיקדון הדולרי לעו"ש הדולרי (אולם כאמור לפי תצהירו של מר סולמי הבקשה הייתה להעברת הסכום מהעו"ש הדולרי לפיקדון ולא להפך). כמו כן הצהירה הנתבעת כי לא היה כל צורך בהעברה משום שניתן היה לראות שחשבון העו"ש הדולרי היה כבר ביתרת זכות בסכום שעולה על 20,000$. הנתבעת הדגישה בתצהירה כי התובע לא צירף כל הוכחה בדבר העברת יומן מהחשבון החריג המלמד כי הסכום המדובר הגיע לחשבונה.

במהלך חקירתו של מר סולמי הוצגה חוברת התנאים הכלליים המקורית, והעד הצביע על חתימתה של הנתבעת (עמ' 7 ש' 8-10). מר סולמי הוסיף כי לא ביצע שום פעילות עבור הנתבעת בקשר ל- 20,000$ הנ"ל.