בנק הבינלאומי טבריה 31002 נ' שמואל ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבע מס' 1 לביטול פסק הדין, שניתן נגדו ביום 9/2/14. יצויין כי פסק הדין ניתן נגד המבקש על סמך אישור מסירה בהדבקה מיום 20/11/13 ועל סמך תצהיר ב"כ המשיב, לפיו הנתבעת מס' 2 קיבלה את המסירה, ניהלה מו"מ עם המשיב ואישרה בפני ב"כ המשיב כי זהו מענם של שני הנתבעים. יצויין כי הנתבעת מס' 2 הופטרה מחבותה בהסכמת ב"כ המשיב עוד ביום 4/12/13.

המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה, כי לא התגורר במען, והיה מאושפז במוסד גמילה מיום 11/9/13 בתנאי מעצר בית מלאים למשך ארבעה חודשים, על פי החלטת בית המשפט המחוזי (אישור שהייה במוסד "הדרך" והחלטת בית המשפט המחוזי מיום 2/9/13, צורפו לבקשה).

עוד טען המבקש כי הוא והנתבעת מס' 2 מצויים בהליכי גירושין, ולכן לא גר עימה (הזמנה לבית הדין הרבני מיום 26/2/14 ליום 26/6/14, צורפה לבקשה).

מכן עותר המבקש לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

המשיב בתגובתו חוזר לנסיבות שתוארו בתצהיר שתמך בבקשה למתן פסק הדין, מציין כי הנתבעת מס' 2 הגיעה לפגישה עם ב"כ המשיב בלוויית שני גיסים, האחד מצידו של המבקש, וכי בירור שערכה ב"כ המשיב במוסד "הדרך" בסמוך להגשת הבקשה למתן פסק דין העלה כי המבקש סיים את שהותו שם. לטענת המשיב, חזר המבקש להתגורר במען, רח' יהודה הנשיא 5, טבריה, בו בוצעה המסירה, אותו הוא גם מציין בראש בקשתו. כתובת זו מופיעה בספרי הבנק ובמשרד הפנים. המשיב טוען כי אין לקבל את הטענה לאי ידיעת המבקש על כתב התביעה, למצער עם שובו לביתו ממוסד הגמילה בסמוך ליום 11/1/14. בשולי התגובה מציינת ב"כ המשיב כי המבקש לא התייחס כלל לנימוקי ההגנה לגוף התביעה.

המבקש בתגובה לתגובה חוזר על טענותיו.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים בכתבי בי הדין, אני מחליטה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, ללא צו להוצאות.

אין חולק כי בעת ביצוע המסירה לא שהה המבקש בביתו במען ההדבקה, אלא במוסד "הדרך" מיום 11/9/13 למשך ארבעה חודשים. נראה כי גם ב"כ המשיב ידע זאת, אחרת אין הסבר מדוע לא התבקש פסק דין נגד הנתבע בחלוף המועד להתגוננות, אלא רק ביום 14/1/14.

איני מקבלת כי ניהול מו"מ ע"י הנתבעת מס' 2, בזמן שהמבקש שוהה במוסד גמילה בתנאי מעצר בית, מעיד על ידיעתו המוכחת על ההליך. עובדת היות הנתבעים בהליכי גירושין והגעה להסדר להפטרת הנתבעת מס' 2 לבדה, מעידה על חוסר שיתוף פעולה של שני הנתבעים. החלטתי מיום 21/1/14 מדברת בעד עצמה, ויש מקום להטיל ספק בתוקף המסירה.

לא נעלמה מעיני העובדה שכיום מקבל המבקש דואר באותו מען (ראו אישור המסירה של התגובה, שצורף לבקשת התובע מיום 26/5/14), וכי אין לו כל מען אחר, אך בבחינת מסירת כתב התביעה במועד 20/11/13, הוטל ספק ביעילותה.

פסק הדין מיום 9/2/14 מבוטל.

המבקש יגיש בקשת רשות להתגונן, תוך 30 יום מהיום.

בנסיבות העניין אין מקום לחייב את המשיב בהוצאות, ומבהר למבקש כי עד שלא ימסור מען אחר, מהווה המען: יהודה הנשיא 5, טבריה, כמען מחייב למסירת כתבי בי-דין.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעלה את התיק לעיוני לא יאוחר מיום 14/9/14.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ד, 25 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: