בנק דיסקונט סניף קרית מוצקין נ' הרוש

החלטה

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשם נ' מוראני מיום 8.3.2009, ולפיה ניתנה למשיב הרשות להתגונן, כשהחלטתו של כב' הרשם מתבססת, בין השאר, על טענת המשיב, כי כתב הערבות כלפי הבנק המערער אשר עליו חתם הינו, מבחינה משפטית, VOID הואיל ומדובר בכתב ערבות ללא הגבלה בסכום, כאשר המבקש אינו נושא תפקיד בחברה שלחובותיה ערב.

בדיון שנערך בפניי צירף ב"כ המערערת פסיקה עדכנית (פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 645/04 בן שושן נ' הבנק הבינלאומי הראשון מיום 30.4.2009 ופסקי דין של ערכאות אחרות).

בפסק הדין הנ"ל הוחרג במפורש אותו ערב יחיד שהוא בן זוגו של בעל עניין, בדומה לאופן שבו הורחבה משמעותו של "בעל עניין" בחוק ניירות ערך:

"מעמדו האישי של בן זוגו של בעל עניין בתאגיד מגלם מעצם טיבו אינטרס עסקי משותף לבעל הענין, המבדיל בן זוג כזה מערב שהוא ידיד או בן משפחה אחר שאינו מתגורר עם בעל הענין, ואינו תלוי בו בפרנסתו, שאינם שותפים לאינטרס עסקי כזה. לפיכך, ראיית בני זוג כ"אדם אחד" לצורך הגדרת "ערב יחיד" על-ידי הטמעת ההגדרות של "בעל ענין בתאגיד" ו"החזקה" בחוק ניירות ערך אל תוך מושג זה, עונה לתכליות שאותן ביקש לממש ההסדר החקיקתי בענין ערב יחיד"

דיון בתיק נערך בפניי ביום 25.2.2010.

ב"כ המשיב ניסה להשיב לטענות המערער, תוך הדגשה שההליך הנדון בערעור זה הינו דיון בבקשת רשות להתגונן בלבד ובהשיבו כי:

"הטענה האם המשיב היה ערב יחיד אם לאו, היא טענה מורכבת ויש לבררה בהליך בפני ביהמ"ש ולא על רגל אחת בבקשת רשות להגן, וכך מופיע גם בהחלטתו של כב' הרשם".

אודה, כי נימוקי המשיב, מבחינה משפטית, לא שכנעו אותי. השאלה האם מדובר בבעלה של בעלת עניין או לאו איננה שאלה מורכבת שלא ניתן היה לבחנה כבר במעמד הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

מאידך, לא רק בשאלה משפטית עוסק בית המשפט בתיק זה, כבכל תיק אחר, אלא גם בהשלכותיה הפרקטיות. מטרת בית המשפט הינה להביא לאיזון ולתוצאה צודקת, ודומני, שבמצב הדברים אליו הגענו כעת, הפיתרון הנכון יהיה להותיר על כנה את הרשות שניתנה להתגונן ע"י כב' הרשם מוראני, ולאפשר למשיב, אשר ב"כ עמד על כך שיש לו טענות הגנה ראויות, להעלות טענות אלה בהליך העיקרי. יחד עם זאת, יש לתת משקל לכך שהמשיב הינו, כאמור בן זוגה של בעלת עניין, ומשכך אין לו הפטר מחיובו כערב יחיד בלתי מוגבל, והאיזון לעניין זה יהיה בהתניית הרשות להתגונן בהפקדה של סכום משמעותי בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאות המערער.

לאחר ששקלתי בדבר אני מעמיד את הסכום האמור על 10,000 ₪.

סכום זה יופקד על ידי המשיב בתוך 30 יום, שאם לא כן, בכפוף להגשת בקשה מתאימה ע"י המערער יינתן פסק דין כנגד המשיב.

לפנים משורת הדין, ולאור התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, החלטתי היא שלא לחייב את המשיב בהוצאות המשפט.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: