החלטה
בפני בקשת רשות להתגונן.
תמצית טענות המבקשים:
אליבא דמבקשים, מאחר שאופן חישוב סכום התביעה לא פורט כדבעי, אין התביעה ראויה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר. בנוסף, המבקשים העלו טענות כנגד אופן ניהול החשבון, התנהלות אשר לגישת המבקשים, חרגה מאמת מידה סבירה בה מחויב הבנק לנהוג ותוך הפרת חובותיו בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות, לרבות התניית שירות בשירות, חיובי עמלות בניגוד למוסכם, חיובי ריבית בניגוד למוסכם, חיוב ריבית חריגה על יתרת חובה, כאשר מנגד מזוכה הפקדון בריבית אפסית ותוך התעלמות ממסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת.
לטענתם, המשיב איחד באופן חד צדדי את שני חשבונותיהם ודרש מהנתבעים ליטול הלוואה בריבית גבוהה ביותר. מאחר שהמבקשים מימשו במשך הזמן את הפקדונות שהוחזקו אצל המשיב, לכיסוי יתרות החובה שנוצרו בחשבונותיהם, מנהל הסניף הציע למבקשים ליטול הלוואת בלון לתקופת זמן מוגבלת. למרות שחשבון המבקשים חויב בעמלה בגין העמדת ההלוואה, הכספים לא הועברו לחשבונם. בשלב זה דרש הבנק מהמבקשים ליטול הלוואה נוספת ושיעבוד דירת מגוריהם. לאחר שסירבו, הוגשה לטענתם התביעה שבכותרת.
בנוסף ובניגוד למוסכם, לא זוכה חשבון המבקשים בתקרת האשראי המאושרת בסך 60,000 ₪ בריבית פריים בצירוף 1.5% בקו הראשון וכן, 6,000 ₪ בקו השני וזאת, לאור סכומי הפקדונות המשמעותיים והנכבדים שהוחזקו בבנק במשך תקופה ארוכה. אף העמלות שנגבו מהמבקשים היו, לטענתם, שלא בהתאם להתחייבות המשיב.
את בקשתם תמכו המבקשים בחוות דעת מומחה ולפיה, הנזק שנגרם למבקשים בעקבות התנהלות המשיב נאמד בכ- 50,000 ₪. כנטען, חוות הדעת שהוגשה הינה חלקית, כאשר למומחה נדרשים מסמכים נוספים המתייחסים לפקדונות, מסמכים אותם ביקשו מהבנק.
דיון:
תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת את שלהלן:
"בית משפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד".
בקשת רשות להגן נועדה לאפשר לנתבע שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר להפוך ממבקש לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה, הוא כי בפיו הגנה לכאורה. הלכה פסוקה היא, כי די שהמבקש רשות להתגונן יראה כי קיימת בבקשתו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן בידו רשות להתגונן.
בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, סיכמה כב' השופטת ארבל את מטרתו של ההליך בקובעה:
" מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי) (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)" (פורסם בנבו ביום 01/05/06).
כאמור, בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה (רע"א 1551/13 קבוצת נורגלו רוניגד בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם בנבו ביום 28/02/13; ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פ"ד לט (1), 511, 518; ע"א 153/66 בית וגן הרצליה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי, פ"ד כ(3) 515, 518). בשלב הדיון בבקשה אין בית המשפט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מנקודת ההנחה שיש אמת בדברי המבקש (ע"א 544/81, 604 מנחם קיהל בע"מ נ. סוכנות מכוניות לים תיכון בע"מ, פ"ד ל"ו(3) 518, 521; ע"א 575/76 עזבון יעקב דוביצקי נ. אהרון דוביצקי, פ"ד ל"א(3), 197, 201).ב
לאחר שעיינתי בבקשה, סבורני כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן. בשלב זה, לא ניתן לקבוע כי המדובר בהגנת בדים או כי "נעלה מספק שאין לנתבעים כל סיכוי להצליח בהגנתם". המבקשים פירטו בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה, מסכת עובדתית מפורטת הנתמכת בנימוקים משפטיים ואין המדובר בטענות אשר נטענו בכלליות וכלאחר יד. הטענות העובדתיות הרבות המפורטות בתצהיר שהוגש מטעם המבקשים, מעלות סוגיות עובדתיות המצריכות בירור ראייתי של ממש. ככל שיוכחו טענות המבקשים, עשויות הן להוות הגנה מפני התביעה ומכאן, שאין מקום למנוע מהמבקשים את יומם בפני בית המשפט להוכחת טענותיהם.
בכגון דא יצוין, כי "כל אימת שעל פני הדברים נראה כי מדובר בתביעה שמקומה אינו בהליך של סדר דין מהיר (צ.ל. מקוצר), ראוי גם ראוי שהרשמים יקבלו את בקשת הרשות להתגונן שמוגשת כלפי אותה תביעה מבלי לקיים דיון ומבלי להשחית זמן ומשאבים שלא לצורך" (ער (י-ם) 12- 04- 19656 שמואל אפוטה נ' כרמלה כהן).
ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ג, 23 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.