בנק דיסקונט נ' עובדייה דניאל

החלטה

מן הנימוקים אשר בתגובת המשיב, הבנק - אני דוחה את בקשת המבקש, החייב, לביטול פסק הדין שניתן כנגדו.

המסמכים והפניות הועברו אל המבקש לפי הכתובת שהוא עצמו מסר והיה עליו לעקוב ולברר ולקבל את המסמכים במועד.

בפועל, מאז שקיבל המבקש את הרשות להתגונן ביום 15.7.09, הוא לא עשה דבר וחצי דבר ואפילו לא העביר את עותק בקשתו ומסמכיו למשיב, לא במועד הגשתם לבית המשפט ולא עד למועד הדיון שהתקיים ביום 24.2.10.

על פי עמדת המבקש נראה כי הוא סבור כי על המשיב או על בית המשפט 'לרדוף' אחריו עד מקום מגוריו בצרפת, שאם לא כן, לא ניתן יהיה לקדם את ההליך כנגדו.

טעות נפלה אצל המבקש בגישתו זו. כיוון שהוא יודע על ההליכים כנגדו והוא הגיש בקשות בתיק – מוטלת עליו החובה לפעול על פי הנחיות בדין והוראות בית המשפט.

העובדה שהמבקש מתגורר בחו"ל, כמו גם העובדה שהוא אינו מיוצג, אינם עילה והצדקה למחדליו של המבקש.

המבקש מסר כתובת בארץ (סעיף 2 לבקשה לביטול פסק הדין) והמידע נשלח לכתובת זו. ככל שהכתובת כבר אינה תקפה, מוטלת על המבקש החובה להמציא כתובת אחרת בארץ.

גם לגופו של עניין, השיק נשוא ההליך הינו שיק אשר נראה על פניו סחיר ותקין לחלוטין. לעניין הגדרת "שלם ותקין לפי מראהו " אני מפנה את הצדדים לע"א 2692/04 איריס שלם נ' אם.די.אס סחר וקניות (וגרש) בע"מ:

"נוסיף עוד, שאחד מהתנאים הטכניים לאחיזה כשורה הוא שהאוחז בשטר נטל אותו כשהוא שלם ותקין לפי מראהו. מדובר בתקינות במובן הצורני, בהעדרה של אי תקינות חזותית, שעשויה להעיד על בעיה כלשהי בשטר. למעשה הדרישה לתקינות המראה מהווה קונקרטיזציה של דרישת תום הלב, ומשמעה הוא שלא רק שאסור לנוטל השטר להיות מעורב בעצמו באי התקינות,  אלא גם אסור שיחשוד שהיתה אי תקינות כלשהי בשטר."

מקום שאין סימנים המעידים על בעיה כלשהי בתקינותו וכשרותו של השיק, הרי שעל פי דיני השטרות האוחז בשיק, המשיב בענייננו, אינו צריך לחקור ולדרוש בנסיבות משיכתו של השיק.

ככל שלמבקש היו טענות בעניין זה בנוגע לתום ליבו של הבנק ובנוגע לאי היותו של הבנק אוחז כשורה, בגין קיומם של פגמים אלו, הרי, שהיה על המבקש להעלות טענות אלו בבקשה להתגונן. המבקש לא עשה כן ואין בפיו כל טענה כנגד המשיב, כאילו המשיב לא פעל כדין.

ראה לעניין זה ע"א 18164-06-10 בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נהריה נ' באסם סבאג` מפי כבוד השופט סוקול:

"כדי להצליח בתביעתו היה על המשיב להצביע על כך כי בנק הפועלים - הבנק הנמשך - התרשל בבדיקת השיקים שהוצגו לפירעון והפר את חובותיו, לרבות החובות החוזיות, כלפיו, וכי עקב הפרות אלו נגרם לו נזק."

גם טענותיו כנגד מי שבידיו נמסר השיק, אינן מגובות בכל מסמך או ראיה. הגם שהמבקש קיבל בזמנו את הרשות להתגונן, ברור כי רשות זו ניתנה לו בדוחק רב משום הטענות הקלושות שהעלה.

עתה, לאור התנהלות המבקש אין אלא להגיע למסקנה כי למבקש אין כל הגנה של ממש וכי כל שהוא מעוניין הוא כי הליכים אלה ימשכו ללא תכלית וללא גבול, כדי לדחות את הקץ ככל שאפשר.

בשל כל אלה למבקש אין גם כל הצדק ראוי מדוע לא התייצב לדיון הקבוע ואין כל נימוק לבטל את ההחלטה הדוחה את הבקשה לרשות להתגונן (מיום 24.2.10).

לאור כל האמור – אני דוחה את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 24.2.10.

הליכי ההוצל"פ מכוח השיק ימשכו כסידרם.

אני קובעת כי המבקש ישלם למשיבה הוצאות בית משפט בסך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל ואני מדגישה כי נהגתי עם המבקש במידת הרחמים בקביעה זו.