בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' א.ב.י.ר. הפקת ספרים בע"מ

פסק דין

האם ניתן לאשרר בדיעבד חתימת הסב אשר לא נחתמה כנדרש על שיק.

זו אחת מהשאלות העומדות לדיון ולהכרעה.

רקע

1.לפניי תביעה שטרית בקשר ל-6 המחאות בסכום כולל של כ-120,000 ₪. ההמחאות נמשכו על ידי הנתבעת לפקודת כריכיית חזון , הוסבו לבנק התובע וחוללו מאוחר יותר.

2.הנתבעת, עוסקת בהפקת ספרים.

הנתבעת קיבלה כריכות לספרים מ-3 חברות בבעלות משפחת פרקש. לטענת הנתבעת היא שלמה לאשכול החברות סכומים שונים ובין היתר נטלה הלוואה בסך 200,000 ₪ אשר האשכול היה אמור להשיב לנתבעת.

גובה החוב של האשכול תפח ולנתבעת התברר שהיא הלקוחה העיקרית של אשכול החברות.

בשלב זה, הוסכם שיימשכו לפקודת הנתבעת המחאות לכיסוי חלקו של החוב, כי בחשבונות הבאים יקוזזו סכומים השווים לשיעור של 20% משווי הכריכות שתרכוש הנתבעת מאשכול החברות וקיזוז זה ייזקף על חשבון החוב לנתבעת. החוב לנתבעת תפח ועלה לסך של 1,000,000 ₪. הנתבעת רכשה חומר גלם עבור כריכיית חזון ( להלן: "חזון"; " הכריכייה") שהיא חלק מאשכול החברות, אך הכריכייה לא העבירה המחאות לכיסוי הוצאות הנתבעת ומטעם זה הורתה הנתבעת לבנק שלא לכבד את ההמחאות המעותדות לכריכיית חזון והגישה תביעה כספית נגד שתי חברות מאשכול החברות (נווה תעשיות מוצרי נייר בע"מ וכריכיית האחים פרקש בע"מ) ובני משפחת פרקש לבית משפט השלום בראשל"צ (ת"א 5906/06).

3.ביום 12.4.07 הגיעו הצדדים בבית משפט השלום בראשל"צ להסכמה דיונית לפיה הסכמת הצדדים מתייחסת לכלל התיקים, לרבות התיקים אשר כריכיית חזון היא צד להם, כי בית המשפט ימנה רואה חשבון לצורך מתן חוו"ד לשאלת ייתרת החוב אשר קיימת למי מהצדדים לצד האחר.

המומחה קבע כי יתרת החוב של אשכול החברות ומשפחת פרקש לנתבעת עומדת על הסך של 255,596 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתחילת שנת 2006. ביום 8.7.08 ניתן פסק דין חלקי על הסכום האמור. פסק דין משלים ניתן ביום 22.4.09 על סך נוסף של 105,778 ₪.

לדיון האמור לא היה צד הבנק התובע בתיק דנן.

התביעה וטענות הצדדים

4.התובע הגיש כאמור בקשה לביצוע שטר ביום 24.5.11 בנוגע ל-6 ההמחאות נשוא תיק זה שזמן פירעונם בין יום 31.12.06 ליום 30.01.07.

מטעם התובע העיד מר שלמה כהן, שהיה בעל מניות בכריכיית חזון שמים בתקופה הרלבנטית וכן מר חיים קרמניאן, מנהל הסניף.

מטעם הנתבעת העיד מר ראובן זמל מנהל הנתבעת. כן הוגש בהסכמה תצהירו של מאיר פרקש מבלי שזה ייחקר עליו.

5.התובע טוען שהוא מחזיק בשיקים של הנתבעת שהוסבו לתמורתו, כי הוא אוחז בשטר תקין על פי מראהו וכי התובע פעל בתום לב. התובע נתן תמורה קודם לטענת כישלון התמורה מצד הנתבעת ועל כן, יש לקבל את התביעה.

6.הנתבעת מודה שביטול השיקים נעשה לאחר מסירת השיקים לבנק. לטענתה, קיים חוסר תום לב ושיהוי בפתיחת התיק. כן נטען שהחתימה על גב השיק אינה תואמת לחתימה הנדרשת, כי לחזון לא היה הסכם ניכיון עם הבנק וכי נערך הסדר עם שלמה כהן שפוגע במשקל שיש לייחס לעדותו.

חתימת ההיסב, חריגה מהרשאה ואשרור בדיעבד

7.שלמה כהן העיד למעשה שהוא לא חתם בחתימתו על גב השיקים (ע' 14-15), אם כי העיד שאין לו טענות נגד ההסבה של השיקים לתובע (ע' 9 ש' 23, ע' 16 ש' 8).