בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' וואיה

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשותיה של המבקשת, הגב' יעל וואיה, כי אורה על הארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה בתיק זה, עד למועד הגשתה בפועל, וכי אורה על ביטול העיקולים אשר הוטלו על חשבונותיה, במסגרת תיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות.

על פי הנטען בבקשה, המדובר בשיקים אשר הגיש המשיב לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, בתיק מס' 1720062103, שהם חלק מסדרת שיקים שמסרה המבקשת בידי צד שלישי ("שורש בריאות בע"מ") אשר הוסבו לזכות המשיב.

בגין השיקים הראשונים מתוך סדרת השיקים האמורה ניתן פסק הדין, מפי כב' הש' ברגנר, ביום 23/12/2010, בתא"מ 1330/09, ובו נקבע כי ההיסב נעשה שלא כדין, שכן על פני השיקים הופיע הכיתוב "שלמו ל..." ולא "שלמו לפקודת...", ולפיכך, סחירותם מוגבלת.

המבקשת, לטענתה, כאשר קיבלה לידיה את האזהרה בגין השיקים נשוא תיק זה, סברה כי המדובר בטעות, לאור פסק הדין האמור, ולפיכך לא פעלה בעניין זה.

רק לאחר שהוטל עיקול על חשבונותיה, פנתה לבא-כוחה, ביום 6/1/2011, והוא פעל להגשת בקשותיה שבפני, ביום 13/1/2011.

ביום בפני 27/1/2011 התייצבו בפני הצדדים לדיון בבקשה לביטול העיקולים. ב"כ הצדדים הסכימו כי הבקשה להארכת המועד תישמע לגופה.

המבקשת טענה כי "לא היה נעים לה", כלשונה, ליצור קשר עם עורך דינה, בקשר לאזהרה שהתקבלה לידיה מתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות, משום שבא-כוחה מייצגה בהתנדבות, ללא שכר, ומשום שידעה כי המדובר באותו נושא בגינו ניתן כבר פסק דין.

המבקשת העידה כי לא הבינה שהמדובר ב"שיקים חדשים", אלא בחלק מסדרת השיקים המוחזקת על ידי המשיב. המבקשת לא זכרה באיזה מועד, בדיוק, הודיעה לבא-כוחה על קיומה של האזהרה.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

ב"כ המבקשת טען כי ההליך התנהל בחוסר תום-לב מצידו של המשיב, שכן הסכים, בעבר, למתן רשות להגן למבקשת בגין חלק מן השיקים באותה סדרה.

ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי מאחר ועסקת היסוד היא אחת, והשיקים צורתם זהה, אין סיבה שפסק דינו של כב' הש' ברגנר לא יחול גם על השיקים נשוא תיק זה, ולפיכך, לדידו, קיימים בענייננו מעשה בית דין והשתק פלוגתא.

לטענתו, היה על ב"כ המשיב להודיע לו ולבית המשפט, כי פעל להגשת שיקים נוספים, מאותה סדרה, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו, כי אין בפי המבקשת טעם מיוחד להארכת המועד. לטענתו, ב"כ המבקשת ידע על העובדה שהשיקים הוגשו לביצוע כבר ביום 6/1/2011, ובכל זאת הגיש את ההתנגדות רק ביום 13/1/2011.

ב"כ המשיב טען כי הוא סבור שפסק דינו של כב' הש' ברגנר הינו שגוי, ולפיכך הוגש עליו ערעור מטעם המשיב.

דיון והכרעה

"תקנה 106 א' לתקנות ההוצאה לפועל קובעת, כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. מאחר והמועד נקבע בחיקוק, ניתן להאריכו רק אם קיימים טעמים מיוחדים לכך (ראה הסיפא של תקנה 528 לתקנות סד"א)."

(כב' הש' הנדל בבר"ע (באר-שבע) 1532/97 - אלומנרקיס בית מסחר נ' ארביב אשר, תקדין-מחוזי 98 (1) - 606 – ההדגשה שלי – י.ב..).

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908: