בנק אוצר-החייל סניף אורלוב - פ נ' טי.סי.אי אויאיישן בע"מ ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן שהוגשה ע"י טי.סי.אי אויאיישן בע"מ (החברה), פלוני, (להלן: "הנתבע 2") וכן ע"י ל.ש., (להלן: "הנתבע 3"), כנגד תביעה כספית על סך 283,594.76 שהוגשה ע"י בנק אוצר החייל בע"מ (להלן: "התובע").

הנתבעים 2, ו-3 הגישו תצהירים התומכים בבקשת הרשות להתגונן ונחקרו על תצהיריהם, החלטתי זו ניתנה אחרי שמיעת סיכומי הצדדים בעל-פה, ולאחר שהוגש על ידי ב"כ הנתבעים השלמת טיעון בכתב.

מבוא

החברה ניהלה שני חשבונות בבנק אוצר החייל בע"מ מס' 102409 וכן מס' 103409, ומנהלת חשבונותיה גם בבנקים אחרים, דיסקונט ולאומי.

החברה פנתה לקרן תבור לקבלת הלוואה לסיוע לעסקים קטנים וקיבלה אישור לקבלת הלוואה בשיעור של 500,000 ש"ח, שפוצלה לשלוש הלוואות, הראשונה בסכוםשל 200,000 ש"ח, ועוד שתיים בגובה של 100,000 ש"ח כל אחת.

התביעה ביחס לנתבע 2 נוגעת להלוואה אחת בסכום של 300,000 ש"ח לה ערב בשיעור של 30%. ב"כ התובעת הודיעה על הסכמתה למתן רשות להתגונן בנוגע לנתבע 2 ביחס לשתי הלוואות בסכוםשל 100,000 ש"ח כל אחת, ולמחיקת חלק זה מכתב התביעה, שכן כעת אין מחלוקת כי הנתבע מס' 2 הינו ערב מוגן ביחס לשתי הלוואות אלה.

כנגד הנתבעים האחרים התביעה הינה על מלוא סכום ההלוואות, בהיות החברה החייבת העיקרית והנתבע מס' 3 בעלים של החברה ומנהלה.

טענות הנתבעים:

התניית שירות בשירות ומצג שווא;

הנתבעים טוענים כי התאגיד הבנקאי התנה מתן שירות בקניית שירות אחר, וכי אין קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לקיום התנאי.

ערבות הנתבע 2 ביחס ל30% ביחס להלוואה ה-1;

הנתבע 2, טוען כי סמוך למתן ההלוואה הראשונה על סך 300,000 ש"ח מעמדו כ-"ערב יחיד", לטענתו מכתב ההתחייבות והערבות להחזרת ההלוואה הראשונה מיום 29.3.04 (נספח ג' לכתב התביעה) חלקו בסכומים שהובטחו ע"י ערבותו הינו 30% בלבד. הבנק לא קיים חובתו לפי סעיף 26(א) לחוק, לא הודיע לו החל מאיזה מועד חדלה החברה מלפרוע את תשלומי ההלוואה הראשונה, היה אמור לשלוח לו הודעה מתאימה לפחות 15 ימים לפני המועד בו העמיד את ההלוואה הראשונה לפירעון מוקדם. כמו-כן מציין כי בהיותו ערב יחיד לא ניתן לחייבו בתשלום ריבית בשיעור הגבוה מ-11.90%.

לפיכך, טוען כי אינו אחראי ואינו ערב לחוב שנצבר, אם אכן נצבר חוב שכזה בגין ההלוואה הראשונה ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות.

חתימה על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום לכל חובותיה של הנתבעת 1, קרי, החברה;

הנתבע 3, טוען שבעת החתימה על כתב הערבות,סבר כי חתם על ערבות מוגבלת בסכום לסכום ההלוואה השלישית, קרי 70,000 ש"ח.וכי הבנק הפר את חובתו בכך שלא יידע אותו על כך שחותם על כתב ערבות שאינה מוגבלת בסכום.

הדיון בבקשה:

כאשר ביהמ"ש דן בבקשת רשות להתגונן ההלכה הפסוקה הינה כי ביהמ"ש יטה להיעתר לבקשה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית ולו בדוחק מפני התביעה. מחד גיסא, די לו למבקש כי יראה ראשיתה של הגנה, ולו הגנה בדוחק, על מנת שתתקבל בקשתו. מאידך גיסא, על המבקש חלה חובה לפרט באופן מקיף ומלא את כל העובדות עליהן הוא משתית טיעוניו, שכן בהיעדר פירוט זה, תידחה בקשתו.

התניית שירות בשירות;

הנתבעים טוענים, כי התאגיד הבנקאי התנה מתן שירות בקניית שירות אחר, וכי אין קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לקיום התנאי.