בנק אוצר החייל נ' יזמים בנגב ואח'

החלטה

1.בתביעות המאוחדות עותר התובע לחיוב הנתבעת 1 בגין חובותיה בחשבון עו"ש ויתרת חוב בהלוואה, הנתבעים 2-3 נתבעים מכח ערבותם לחובות החברה.

בת.א. 700087/08 נתבע סך של 119,479 ₪ בגין יתרת חוב מיום 26.08.08 בהלוואה בסך 250,000 ₪ מיום .11.04.06 הנתבעים 2-3 נתבעים מכח כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום מיום 04.01.06.

מדובר בהלוואה בערבות קרן תקציבית לסיוע לעסקים קטנים.

בת.א. 70088/08 נתבע סך של 137,124 ₪ בגין יתרת חובה בחשבון החברה נכון ליום 27.08.08. הנתבעים 2-3 נתבעים בגין חוב זה מכח ערבותם הנ"ל.

2.הנתבע 2 התגונן בשמו ובשם הנתבעת 1. בנוגע לחוב בחשבון טען כי דרש מהתובע לשחרר הנתבע 3 מערבותו אולם נתקל בסירוב. עוד טען כי הודיע לנתבע 3 וכי לאחרון קיימים חובות כלפי החברה.

ביחס לחוב עצמו נטען כי החברה נקלעה לקשיים עקב תחרות פרועה בשוק הגז ולא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה. נטען כי הבנק נתן אשראי מוגזם וחייב בריביות מוגזמות.

ביחס להלוואה נטען כי ניתנה ביוזמת הבנק נוכח ערבות המדינה עד לשיעור 70% מסכומה. לטענתו הבין כי "הסיכון" הינו בשיעור 30% מסכום ההלוואה וסכום זה, 70,000 ₪, ישועבד בחשבון כבטחון לפירעון ההלוואה.

לטענת הנתבע 2 פקעה חבותו שעה שחולטו 70,000 ₪ אשר שימשו בטחון להלוואה.

3.הגנתו של הנתבע 3 הינה במישור שונה מהגנת הנתבעים 1-2. טענתו העיקרית נשענת על הסכם העברת מניות מיום 29.04.06 במסגרתו העביר את מניותיו לנתבע 2 אשר התחייב לביטול ערבויותיו כלפי התובע.

הנתבע 3 טען כי הנתבע 2 אישר כי ביטל ערבותו ופנייתו לתובע נתקלה בתשובה כי אינו מורשה חתימה ולכן הסיק כי ערבותו בטלה.

מסקנתו זו התחזקה נוכח העובדה כי ניהל חשבון פרטי אצל התובע אשר לא טרח ליידע אותו אודות מצב החברה. עוד טען להיותו ערב יחוד לאחר שפקעה חברותו בחברה. באשר לחוב בגין ההלוואה מעלה הנתבע 3 טענות הדומות במהותן לטענות הנתבעים 1-2 באשר לטיבה של ההלוואה וסיכונה.

4.לאחר עיון במכלול הטענות ושמיעת הצדדים עולה כי יש ליתן רשות להתגונן באופן חלקי בנוגע לתובענות תוך אבחנה בין הנתבעים 1-2 לנתבע 3, כמפורט להלן:

ת.א. 700080/08

בנוגע לנתבע 3, ניתנת לו רשות להתגונן בטענתו העיקרית כי התובע ידע אודות שחרורו מערבותו והתנהג בפועל כמי ששחררו מערבותו. הערבות ניתנה סמוך למועד בו העביר הנתבע 3 זכויותיו בחברה לנתבע 2.

הטענה כי התובע קיבל הודעה או בקשה לשחרור המבקש מערבותו ולא מסר מידע לנתבע 3 אודות החשבון לא נסתרה. די בתשתית העובדתית אשר הוצגה כדי להקנות רשות להתגונן. על מוסד בנקאי ליידע, גם ערבים מסוגו של הנתבע 3, אודות היקף ותוקף ערבותם ובמידה ומסרב לשחררם עליו לוודא כי סירוב זה ידוע לערב. מכתב הנתבע 3 מיום 03.07.08 אין בו כדי למנוע העלאת טענותיו. יתר טענות נתבע 3 הקשורות להיותו ערב יחיד אינן מבוססות כנדרש, עובדתית ומשפטית, ואין בכוחן להוות הגנה.

פועל יוצא הוא כי ניתנת לנתבע 3 רשות להתגונן כנגד התביעה בת.א. 700088/08 בחשבון החברה.

5.באשר לנתבעים 1-2, לא מצאתי כי טענותיהם ביחס לתביעה זו מגלות הגנה, ולו לכאורה, כנגד התביעה. לא הונחה תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי התנהלות התובע במתן האשראי גרמה נזק לחברה ומנהליה. נהפוך הוא, הנתבע 2 מודה בקיומו של חוב במשך כל פעילות החברה ותולה האשם במתחריו וגורמים פליליים. העובדה כי התובע הסכים למתן אשראי ואף הגדילו לצורך המשך פעילות החברה אינה יכולה לעמוד לו לרועץ.

טענות הנתבעים 1-2 ביחס לתשלומים על חשבון החוב והתנהלות התובע בסירובו להצעות פשרה אינן בגדר טענות הגנה מבוססות אולם יש בכוחן כדי להשפיע על שיעור שכ"ט בגין תביעה זו.

פועל יוצא הוא כי ניתן פסק דין כנגד נתבעים 1-2 בת.א. 7060088/08. לאור טענות הנתבע 2 לתשלומים על חשבון החוב לאחר הגשת התביעה, ב"כ התובע יגיש תוך 7 ימים פסיקתא לחתימה בצירוף תצהיר פקיד הבנק התומך ביתרת החוב בחשבון נכון למועד הפסיקתא ובצירוף דף חשבון מהגשת התביעה ועד לפסק הדין. לאור טענות הנתבע 2 אין צו להוצאות בגין הבקשה ולפסיקתא יתווסף שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ בלבד.