בנק אוצר החייל בעמ נ' טפיירו זי'ולי ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, ולחלופין, להעברת מקום הדיון.

2.עסקינן בתביעה לתשלום יתרת חוב נטענת בסך של 138,611 ₪ בחשבון דביטורי המתנהל אצל התובע שהוגשה כנגד בעלת חשבון הבנק, הנתבעת מס' 1 (להלן "החברה"), וכנגד הנתבעים מס' 2 ו-3 מכוח ערבותם להתחייבויות החברה.

3.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה – נחה דעתי כי הדין עם הנתבעים.

4.לטענת התובע לבית משפט זה נתונה הסמכות המקומית נוכח מקום יצירת ההתחייבות ו/או מגורי הנתבעים ו/או מכוח תניית שיפוט (ראה: סעיף 14 לכתב התביעה המתוקן).

5.מקום מגורי הנתבעים ו/או עסקיהם הינו בנתניה ובירושלים כמופיע בכותרת לכתב התביעה ועל כן לא מתקיימת בענייננו החלופה הנקובה בתקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות").

6.סניף הבנק הינו בעיר נתניה כמצוין בכותרת לכתב התביעה ועל כן גם לא מתקיימת החלופה הנקובה בתקנה 3(א)(2) לתקנות.

7.לפיכך, נותר לדון בטענה באשר לתקפותה של תניית השיפוט בהתאם לתקנה 5 לתקנות.

7.1תניית השיפוט המופיעה בסעיף 44(ב) לכתב ההתחייבות מיום 11/9/07 וערבות נתבע מס' 2 (ראה: נספח ב' לכתב התביעה) מורה כדלקמן:

"מקום השיפוט היחודי לצורך כתב התחייבות וערבות זה לרבות ההלוואה ו/או סכום הערבות ו/או סכום הערבות הכולל נקבע בזה כדלקמן:

בבית המשפט המוסמך במדינת ישראל הקרוב ביותר למקום סניף הבנק המצוין בכתב התחייבות וערבות זה או בבית המשפט המוסמך באחת מהערים הבאות: ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, באר-שבע או נצרת".

תניית שיפוט בנוסח דומה כלולה גם בכתבי ההתחייבות וערבות להחזרת הלוואה מיום 27/1/09 ומיום 12/3/09 עליהם חתומים הנתבעים מס' 2 ו-3, או מי מהם, כערבים (ראה: נספחים ג' ו-ד' לכתב התביעה) .

7.2תניית השיפוט כוללת שתי חלופות:

האחת, המותנית בקרבה המירבית לסניף בו מתנהל חשבון הבנק; והשנייה, המפנה לאחת מחמשת ערי המחוז.

משאין מחלוקת בין הצדדים כי חשבון הבנק מתנהל בסניף בנתניה, הרי שעל פי החלופה הראשונה הסמכות המקומית נתונה לעיר נתניה.

בכל הקשור לחלופה השנייה ספק רב הוא אם מקום בו קבעו הצדדים חמישה מקומות שיפוט עסקינן בתניית שיפוט יחודית כמשמעה בתקנה 5 לתקנות הגוברת על החלופות שבתקנה 3 לתקנות ואין המדובר בסמכות שיפוט מקבילה, בפרט בשים לב לתקנה 3(א1) לתקנות ותכליתה (וזאת מבלי שאדרש לשאלת היחס שבין תקנה 3(א1) לבין תקנה 5 לתקנות). לעניין זה יוער כי בכתב הערבות להלוואה מיום 12/1/11, עליו חתום הנתבע מס' 2, קיימת רק החלופה השנייה בעוד לתובע נתונה הזכות לפנות לכל בית משפט (ראה נספח "ה" לכתב התביעה):

"24. מקום שיפוט

מקום השיפוט הייחודי לצורכי כתב זה נקבע בבית המשפט המוסמך באחת מהערים ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, באר שבע או נצרת, הקרוב ביותר למקום בו שוכן סניף הבנק שבו מתנהלת החבות נשוא המסמך העיקרי, אולם, שום דבר האמור בזה לא יפגע בזכות הבנק לפנות לכל בית משפט מוסמך אחר, על פי דין".

נוסח שנדון ונדחה ב-ח"א 8002/02, המפקח על הבנקים – בנק ישראל נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (2009)).

7.3הדברים נאמרים מעבר לדרוש מאחר ועסקינן בכתבי התחייבות וערבויות שנחתמו, כאמור, בתאריכים 11/9/07, 27/1/09, 12/3/09 ו-12/1/11.