בניתח ואח' נ' עיריית חיפה

החלטה

משא ומתן לפשרה אינו נימוק המצדיק דחיית דיון בעתירה ואינו מצדיק הארכת מועד להגשת תשובה לפני הדיון בעתירה. בית המשפט אינו מחסן או מגרש חניה שבו מחנים את העתירה עד לסיום המשא ומתן בין הצדדים. לענין זה, הסכמת הצדדים לדחיית הדיון אינה מועילה. כאמור ברע"א 00 / 3136 סלימאן סלמאן נ' ג'ורג שוקייר - רואה-חשבון נה (2) 97, עמוד 100: "בקשת דחייה המוגשת לבית-המשפט, בין כערכאה ראשונה ובין כערכאת ערעור, מחייבת שיקול ואיזון בין אינטרסים שונים: של המבקש, של המשיב ושל הציבור, ולעניין זה הסכמת בעלי-הדין אינה מועילה בהכרח, כשם שהתנגדות אחד מבעלי-הדין אינה מונעת בהכרח היעתרות לבקשה. האינטרסים של בעלי-הדין תלויים בנסיבות העניין, במשקל הנימוק המשמש עילה לבקשת הדחייה (למשל מחלה פתאומית שבה חלה פרקליטו של בעל-דין) ובשלב שבו מוגשת בקשת הדחייה, יחסית לנימוק הדחייה. אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בדחיית דיון למועד אחר יש כדי לשבש את המהלך התקין של עבודת בית-המשפט ולהאריך את המשפטים כשאין אפשרות לשלב ביום הדיונים תיק אחר במקום התיק נושא בקשת הדחייה. יש בה גם להוסיף נטלים מיותרים על עבודת הדרג המינהלי של בית-המשפט ולהאריך את משך בירורו של העניין נושא ההתדיינות, דבר שמנקודת הראות של האינטרס הציבורי יש למנוע ככל האפשר. מי שמנתח את הסיבות להימשכות הבלתי ראויה של ההליכים בבית-המשפט ולעינוי הדין שנגרם עקב כך אינו יכול להתעלם מהגורם (התלוי כמעט אך בבתי-המשפט) של דחיית משפטים מהמועד שאליו נקבעו למועדים אחרים מטעמים שאינם ראויים. עם טעמים אלה אפשר למנות גם שימוש ביד קלה מדי בהיעתרות לבקשות דחייה שהטעם היחיד או העיקרי להגשתן הוא הסכמת בעלי-הדין או פרקליטיהם."

על כן, אני דוחה את שתי הבקשות, לדחיית מועד הגשת התשובה ולדחיית הדיון.

בעתירה

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"ד, 08 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: