בנישי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט ע. נהרי], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בגרימת תאונת דרכים בצומת בה בכיוון נהיגתו היה תמרור ב' 36, מתן זכות קדימה.

בית משפט קמא גזר לו למערער בענישתו עונש קל יחסית של פסילה בפועל לתקופת המינימום של שלושה חודשים, קנס של 1,500 ₪ ופסילה מותנית.

הערעור הוא הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, ואומר שללא ספק, הכרעת דינו של בית משפט קמא כולה מבוססת על קביעות עובדה והעדפות מהימנות שעשה בית משפט קמא, ולטעמי, קביעות נכונות.

בית משפט קמא, בין היתר, אמר בעמ' 4 להכרעת הדין בין השורות 16-21, כי בחיבור העובדתי שבין שדה הראייה של 70 מטרים שהיה למערער, בתמרור שהיה בכיוונו, בעובדה שהנהגת הנפגעת נסעה עם אורות ולא נטען אחרת, מקום האימפקט והסימנים ברכבים מחייבים מסקנה, שהמערער התרשל ואחראי לתאונה. עם כל אלה הנני מסכים.

נכון שבית משפט קמא טעה בכך שקיבל מידי ב"כ המערער עדות סברה מפיו של כב' בית משפט לתביעות קטנות בראשל"צ, אך בוודאי שטעות זאת אין בה כדי לפגוע בהכרעת דינו של בית משפט קמא, שלא סבר כפי שסבר בית משפט ראשל"צ באשר לאחריות לתאונה.

הערעור על הכרעת הדין נדחה, וכך גם הערעור על העונש. בהיבט הפסילה גזר לו בית משפט קמא למערער, כאמור, את עונש המינימום. לחובתו של המערער הרשעות תחבורתיות לא מעטות, בהן בעבירות חמורות של התנהגות לא זהירות בדרך, נהיגה בקלות ראש, עבירות מהירות, אי-ציות לתמרור "עצור" ועוד.

הערעור נדחה.

המערער יפקיד את רישיונו בבית משפט לתעבורה בראשל"צ בתאריך 15.01.12.

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: