בנימיני נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול צו לסגירת עסקו של המבקש, "קפה בראש שקט", הנמצא בשד' חן 9 בקרית ביאליק (להלן: "בית הקפה") שניתן ביום 03.01.2010, מכח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק").

צו הסגירה הוצא למשך 30 יום ובגין אירוע אלימות אשר התרחש מחוץ לבית הקפה, במהלכו, נדקר אדם.

טען ב"כ המבקש, כי יש מקום לביטול צו הסגירה משום שאירוע הדקירה אירע מחוץ לבית העסק ולא היה בשליטת בעל העסק והן משום שסגירת העסק גורמת למבקש הפסדים ויש לאזן בין שלום הציבור לבין חופש העיסוק של המבקש והפגיעה שנעשתה בקניינו, פגיעה שאינה מידתית.

ב"כ המשיבה הגיש לעיון בית המשפט צילום מתיק החקירה בעניין הדקירה וכן מידעים מודיעיניים.

הוראות סעיף 23 לחוק קובעת כדלקמן:

"(א) קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה

לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח

שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר,

ומותר למשטרה להשתמש בכוח באופן סביר כדי לבצע צו סגירה כאמור;

צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה

על שלושים יום, ויחולו עליו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה

מינהלי".

סעיף 22 לחוק מקנה לבית המשפט את הסמכות לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית של הקצין המוסמך, בשים לב למכלול הנסיבות והשיקולים, ובכללם זכויות היסוד שיש לאזן ביניהן.

כאשר יש להביא בחשבון, מצד אחד, את חופש העיסוק ואת פרנסתם של בעלי המקום ועובדיו, ומצד שני את הצורך בשמירה על בטחון הציבור והחובה של בעל העסק לדאוג לביטחון הבאים בשעריו.

בבג"צ 2665/98 נחום נ' מפקד מרחב דן, פ"ד נ"ב (2) 454, נקבע ע"י בית המשפט העליון מפי כב' הנשיא ברק, המבחן להפעלת שיקול הדעת של הרשות המנהלית, מבחן הנוגע גם לענייננו:

"בהפעלת שיקול הדעת חייב מפקד המרחב לאזן בין חרות הפרט – חרות של

המבקש לקיים את האירוע, וחירותם של המבקשים להשתתף בו - לבין אינטרס

הכלל למניעת ביצוע עבירות סמים חמורות. איזון זה מתקיים.... אם מניעת ההיתר

לקיים האירוע מבוסס על קיומה של וודאות קרובה לגרימתו של נזק ממשי,