בניין א.י. שלם בע"מ נ' משוב עבודות עפר ובטון בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון לשם הבטחת הוצאות המשיבה בגין ערעור שהוגש על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל.

2.המדובר בערעור שהוגש על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, בתיק ההוצאה לפועל שם קבעה שהן המבקש והן המשיב נקטו בהליכים בתיקים שונים כנגד החייב בתיק ההוצאה לפועל ומשכך הורתה שבהתאם להוראות סעיף 76 (א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") והורתה שהמבקש יקבל תחילה את הכספים שהוצאו בגין הוצאות ואגרות והיתרה שתיוותר לאחר העברתם של אלה למבקש, תחולק בין כלל הזוכים.

3.לטענת המבקשת נפלה שגגה בהחלטת כבוד הרשמת, שכן לטענתה משתוקן סעיף 76 (א) לחוק ההוצאה לפועל, יש לזקוף הכספים שהתקבלו לחשבונו של הזוכה שנקט בהליך ראשון ולאחר מכן וככל שיוותרו כספים, יחולקו אלו בין כלל הזוכים. לטענתה בהחלטת הרשמת נקבע שהיא זו שנקטה תחילה בהליכים ומשכך היה מקום לקבוע שהיא זכאית לקבלת כל הכספים בהתאם להוראות הסעיף ולאחר מכן, יש לחלק הכספים שיוותרו בין יתר הזוכים.

כן נטען שהחלטת כבוד הרשמת מרוקנת מתוכן את מטרתו של התיקון ומשכך יש לקבל הערעור. המבקשת אף הוסיפה וטענה שמדובר בתיקון חדש אשר שינה את הוראות החוק והואיל ויש להיזקק לשאלת פרשנותו, הרי שאף מטעם זה יש להורות על פטור מערבון.

4.המבקשת הוסיפה וטענה כי הינה חברה בע"מ ומצבה הכלכלי בכי רע ואף צרפה בתגובתה תצהיר מטעם מר יאיר יעקובי אשר העיד על מצבה הכלכלי.

5. מנגד טענה המשיבה שדין הבקשה להידחות, שכן מדובר בסכום ערבון שנקבע על ידי כבוד הנשיא בתי משפט השלום במחוז דרום ושנועד להבטיח את הוצאות המשיבה ואף טענה שלנוכח החשש באשר ליכולתה של המבקשת להפקיד את הערבון די בכך בכדי להותירו על כנו שכן בקשה זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של המבקשת לשאת בסופו של יום בהוצאות המשיבה.

6.אומנם בהתאם להוראות תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") יקבע רשם בית משפט את סכום הערבון שיש להפקיד, אך בשים לב להנחיות כבוד הנשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, השופט מכליס, הרי שסכום הערבון עומד על סך של 3000 ש"ח ובקשה לפטור מערובה תובא בפני רשם בית משפט.

הכלל הקבוע בתקנה 427 לתקנות קובע כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב. לפיכך, מוטלת עליו החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, אם ידחה ערעורו.

7.לפיכך, הנטל להראות כי יש לסטות מן הכלל הנ"ל מוטל על מבקש הפטור מהפקדת הערבון. והשיקולים שעל רשם בית משפט לשקול בבואו לדון בבקשה למתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הינם מצבו הכלכלי של המבקש והאם יש ביכולתו לעמוד בתשלום הערבון וסיכוייו של הערעור שהגיש. המדובר בתנאים מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור. (ראה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, אליו הפנתה המבקשת בבקשתה).

8.בענין הנדון, המבקשת לא מצאה לנכון לפרט כראוי את מצבה הכלכלי הקשה, אלא טענה בצורה סתמית, כי מצבה הכלכלי בכי רע ואף לא הביאה כל אסמכתא לתמוך בטענתה זו. עם זאת, אף המשיבה בתגובתה העלתה חשש באשר למצבה הכלכלי של המבקשת וטענה שלנוכח הבקשה אכן ספק באם יהיה ביכולתה של המבקשת לשלם הוצאות המשיבה ככל שידחה הערעור, משכך, הגם שלא הוכח בצורה מספקת מצבה הכלכלי של המבקשת, לא ניתן להתעלם מטענות הצדדים לענין זה.

9.בכל הנוגע לסיכויי הערעור, לא טענה המשיבה דבר, אלא טענה שאין זה רלוונטי לשלב זה של ההליך, אלא שאין לקבל טענה זאת לנוכח הוראות הפסיקה ובשים לב לטענות המבקשת לא ניתן לקבוע בשלב זה שעסקינן בערעור חסר סיכוי שכן הוראות סעיף 76 (א) לחוק ההוצאה לפועל, אשר שונו במסגרת תיקון 29 לחוק נקבע כדלקמן:

10."הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד".

משכך, ובשים לב לשינוי בהוראות הסעיף, הרי שבא התיקון ושינה את אופן חלוקת הכספים, כך שכספים שמתקבלים כתוצאה מהליכים שננקטו בתיקי הוצאה לפועל יחולקו תחילה לזוכה שנקט בהליכים וככל שמדובר במספר זוכים שנקטו בהליכים, הרי שהכספים יחולקו תחילה להוצאות ואגרות אותם זוכים ולאחר מכן, תועבר יתרת הכסף שנותרה לזוכים שנקטו בהליכים על חשבון יתרת חובם וזאת בניגוד להוראות הדין הקודם לפיהן כל תקבול שנכנס לתיק הוצל"פ חולק בין כל הזוכים בתיקי ההוצל"פ האחרים הפתוחים (של הנושים הרגילים), באופן יחסי לחובות בכל אחד מהתיקים וללא מתן עדיפות או קדימות לזוכה שיזם את ההליך שהניב את התקבול ואף ללא רלוונטיות לשאלה האם שאר הזוכים נקטו בהליך דומה או שלא נקטו בהליך כלל.

11.בענין הנדון משקבעה שכב' רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה שיש להעביר למבקשת את האגרות וההוצאות שהוציאה בעקבות נקיטת ההליך, הרי שלכאורה ניתן ללמוד מכך שההליך בו נקטה המבקשת הוא ההליך שבעקבותיו התקבלו כספים.

עם זאת, יש ליתן הדעת לכך שאף המשיבה נקטה בהליכים ומשכך, יכול ופרשנות ראויה תהיה לחלק הכספים בין כלל הזוכים שנקטו בהליכים ולאו דווקא לזוכה שנקט ראשון בהליך.

ויודגש עסקינן בתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו ב- 16/11/2008 ואשר שינה הוראות מהותיות בחוק. לפיכך והואיל ומדובר בפרשנות ראויה של הוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, לא ניתן לומר בשלב זה שעסקינן בערעור משולל יסוד, מה גם שסבורני שאך ראוי הוא שערכאת הערעור תתן דעתה על פרשנות הוראות סעיף זה, שכן כאמור לעיל שונו והוראות הסעיף והמחוקק בתיקון קבע שיש ליתן עדיפות ברורה בחלוקת הכספים לאותו זוכה שיזם את הליך ההוצל"פ שהניב את התקבול אותו יש לחלק.

12.אשר על כן ובאיזון הראוי בין הצדדים ובהינתן הדעת לכך שמחד המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת באשר למצבה הכלכלי, אולם מאידך, המשיבה לא חלקה על מצבה, ולנוכח קביעתי שלא ניתן בשלב זה לקבוע שמדובר בערעור חסר סיכויים, מצאתי לנכון להפחית את סכום הערבון להבטחת הוצאות המשיב ולהעמידו על סך של 1500 ₪, אשר יופקד בקופת בית המשפט תוך 20 יום, לאחר שיופקד סכום הפקדון יתקבל כתב הערעור לתיק.

ניתנה היום, ו' תמוז תש"ע, 18 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: