בניון נ' בניון

החלטה

המבקשת הגישה ביום 23.7.13 ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה' אסיף), מיום 13.6.13 אשר קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקשת לפנות את הדירה שנמצאת בחלקה 25 בגוש 10646 (להלן: "הדירה"), וזאת עד ליום 31.7.13. כמו כן, חויבה המבקשת בחיובים כספיים ובהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

בד בבד עם כתב הערעור מוגשת ע"י המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב פינויה מהדירה וזאת עד להכרעה בערעור שהגישה על פסק הדין.

עסקינן בתביעה לסילוק יד שהוגשה בבית משפט קמא ע"י המשיב שהינו אחיין בעלה המנוח של המבקשת, ויורש הדירה בה מתגוררת המבקשת.

פסק הדין בבית משפט קמא ניתן לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וזאת בהתאם להסכמת הצדדים, ובו נקבע כי על המבקשת לפנות את הדירה עד ליום 31.7.13 וכי על המבקשת לשלם למשיב דמי שכירות בסך של 2,500 ₪ לחודש, החל ממועד הגשת התביעה ועד למועד פינוי הדירה בפועל.

עוד נקבע במסגרת פסק הדין כי אם המבקשת לא תפנה את הדירה במועד, תהא מחויבת לשלם למשיב בגין כל שבוע בו תחזיק בדירה סך של 900 ₪, כאשר אין בחיוב זה כדי למנוע מהמשיב לנקוט לאחר יום 31.7.13, בהליכי הוצל"פ לפינויה של המבקשת.

הבקשה שהובאה עתה בפניי נדונה בהנחה כי המבקשת עדיין גרה בדירה, שאם לא כן ואם פונתה מהדירה, אין בדעתי להורות לשינוי המצב.

טענות הצדדים:

המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור טובים וכי באם תידחה הבקשה תיוותר ללא קורת גג.

עוד טוענת המבקשת כי המשיב עלול למכור את הדירה או להשכירה לצדדים שלישיים ולפיכך, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי סיכויי הערעור של המבקשת אפסיים, שכן פסק הדין ניתן לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בפסקי דין שניתנו על דרך הפשרה אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים בענייננו.

עוד טוען המשיב כי סיכויי הערעור קלושים שכן פסק הדין ניתן בהתאם להלכות המשפטיות ובשים לב לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעלה את זכות הקניין, קרי זכותו בנכס, לזכות חוקתית שאין לפגוע בה.

לעניין מאזן הנוחות טוען המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, בנסיבות בהן המבקשת לא העלתה שום נימוק מדוע חייבת היא לשכור את הדירה נשוא הבקשה ,שגדולה לצרכיה ,ולא דירה אחרת.

עוד טוען המשיב כי המבקשת טרם פינתה את הדירה, על אף שחלף המועד לפינויה כבר ביום 31.7.13, בציינו כי הוא מסכים לעכב את ביצוע פסק הדין בעניין הפינוי עד להכרעה בערעור, בכפוף לכך שהמבקשת תמציא ערבות בנקאית בסך של 73,000 ₪.

הפן הנורמטיבי:

הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין, יש צורך בטעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין לממש את פירות זכייתו (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו פד נ (1) 668, בעמ' 671).

בית המשפט השוקל בקשת עיכוב ביצוע, בוחן את סיכויי הערעור, וכן בודק האם יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל (ע"א 7688/06 גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית (לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06).

שיקולים אלה – סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינם שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה (עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו(2) 163, 167).

דיון והכרעה:

לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה בדבר עיכוב פינוי המבקשת מהדירה להתקבל, ואבהיר;