בניאשוילי נ' משטרת ישראל / ענף התנועה

החלטה

עפ"י סעיף 208 לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, כאשר מערער איננו מתייצב לדיון בהיעדרו, וביהמ"ש יכול או לשמוע את הערעור בהיעדרו או לדחות את הערעור מטעם זה בלבד, דהיינו, מהטעם שהאיש לא התייצב.

בא כח המערער אומר לבית המשפט שהמערער נמצא בחו"ל לרגל עסקיו, זאת אומרת שאין לו עניין רב בערעור ואין לו כ"כ רצון לכבד את בית המשפט בנוכחותו, עסקינן בהליך פלילי המחייב נוכחות, בוודאי של מערער. ראוי היה אכן לדחות את הערעור על אתר, אך לאור הסכמת המדינה באופן חריג במקרה זה כדי שהדבר לא ישמש תקדים למקרים אחרים, אדון בערעור.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט יצחק גרטי) מיום 06.07.10, עת דחה את בקשתו של המערער, אשר הורשע לפי סעיף 230 לחסד"פ (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, להאריך במועד לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו בעבירת תעבורה, שעניינה נהיגה במהירות מופרזת.

המערער, גם בערעורו היום וגם בבקשתו בפני בית המשפט קמא, טען כי הודעת הקנס נשלחה בעבירה של נהיגה מופרזת ברכב אשר רשום על שמו, ואשר נהג בו עובד של חברה בבעלותו. הודעת הקנס כלל לא הגיעה אליו ונודע לו על כך רק משקיבל מכתב ממשרד הרישוי על כך שצבר 30 נקודות חובה, פנייה אישית המודיעה לו שהוא מצוי על סף מספר הנקודות שבדינן יחויב באמצעי תיקון מחמירים.

בית משפט קמא בחן את הבקשה, וקבע כי לפי תקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, קיימת חזקת מסירת דואר רשום לנמען, וכאשר, כמו במקרה שבפניו, הדואר לא נדרש, חלה חזקת מסירה.

במקרה שבפנינו, לא נסתרה החזרה ולכן חלה החזקה האמורה.

בבקשה בפני בית המשפט קמא, הוגשו תצהירים של המערער ושל הנהג הנטען ברכב. אותו נהג עובד בחברה שבבעלותו של המערער, והלה, מר חן תמיר, ציין בתצהיר שנערך ביום 27.05.10 כי עשרה חודשים קודם לכן, נהג באותו רכב וביצע את העבירה.

לא בפני בית המשפט קמא ולא בפני בית משפט זה הוצג כל רישום המשמש בסיס לאותה הצהרה שלטעמי, הינה בלתי מתקבלת על הדעת בעליל.

עובדה זו מלמדת שאף טענת ב"כ המערער שבאי היעתרות לערעור מול הבקשה בפני בית המשפט קמא, יש בה כדי לגרום עיוות דין וייחוס עבירה של אדם אחד לאדם אחר, אין בה כל ממש.

משני הטעמים שבדין, הן שלא הוצג שהמערער מטעם ראוי לא שילם את הקנס, והן מן הטעם שלא נראה שיש חשש אמיתי לעיוות דין, לא היה מקום לקבל את הבקשה בבית משפט קמא, ולכן, גם אין הצדקה להיעתר לערעור.

בצדק, לא נעתר בית משפט קמא לבקשה להאריך מועד להישפט בגין הדו"ח.

ולכן, גם בית משפט לערעור לא יתערב בהחלטה.

הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: