בני עודה נ' כהן

פסק דין

התובע, מר מוהנד פרחאן בני עודה, תושב השטחים, הועסק במשקו החקלאי של הנתבע, מר ירמיהו כהן, במושב משואה.

בהליך זה מבקש התובע לפסוק לו שכר עבודה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, דמי חגים ודמי נסיעות.

רקע עובדתי

לנתבע משק חקלאי במושב משואה ובשטחים סמוכים הכולל גידולי תמרים, ענבים וירקות.

התובע, יליד 1986, הינו תושב פרעה אל ג'פטליק מאזור יריחו.

הצדדים אינם חלוקים ביניהם על כך שהתובע עבד במשקו החקלאי של הנתבע כעובד יומי.

על פי כתבי הטענות והמוסכמות שנרשמו בדיון המוקדם, אין מחלוקת כי התובע התפטר, אם כי במהלך הדיון טען הנתבע כי פיטר את התובע.

המחלוקות

מעבר לעצם העסקת התובע במשק הנתבע, הצדדים חלוקים בשאלות רבות הנוגעות להעסקת התובע, בהן תקופת העבודה, לרבות מועדי תחילה וסיום העבודה; שאלת הרציפות בעבודת התובע; מספר שעות העבודה שהתובע עבד בכל יום בו הועסק; השכר היומי ששולם לתובע.

תקופת העבודה ורציפותה

מועד תחילת העבודה

התובע טוען כי החל לעבוד אצל הנתבע בשנת 2000, בהיותו בן 14. הנתבע טען כי התובע עבד אצלו רק בשנת 2010 ובשנת 2011.

במחלוקת זו אנו מעדיפים את גרסת התובע.

התובע צירף לתצהירו אישורים של מושב משואה שהוצאו לבקשת הנתבע בדבר "תעסוקת עובדים מקומיים" על ידי הנתבע, אשר מופנים "לכל מאן דבעי". התובע נכלל באישורים כאלה מיום 2.6.01, 2.3.02, 6.3.02, 10.7.02. כמו כן, צירף התובע לתצהירו היתרי עבודה במרחב חטיבת הבקעה שנחתמו על ידי גורמי צה"ל, קב"ט המועצה האזורית ורבש"צ מושב משואה, המתייחסים למעסיק "כהן ירמי", לתקופות 1.1.03 עד 31.3.03, 1.4.03 עד 15.7.03, 1.7.03 עד 30.9.03, 1.10.03 עד 31.11.03, 17.10.04 עד 31.1.05, 1.8.05 עד 31.10.05. בהיתרים אלה מנויות רשימות עובדים שהתובע נמנה עמם. כמו כן, צירף התובע לתצהירו היתרי עבודה בחקלאות, בהם מצויין הנתבע כמעסיק, שהוצאו על ידי המינהל האזרחי לתקופות 28.6.06 עד 28.8.06, 20.12.06 עד 31.3.07, 15.1.07 עד 31.3.07, 3.9.07 עד 29.12.07, 10.12.07 עד 31.3.08, 16.3.08 עד 30.6.08, 7.8.08 עד 30.9.08, 17.5.10 עד 31.8.10.

הנתבע אישר בעדותו (מיום 3.7.12) כי התובע החל את עבודתו "לפני 10 שנים" אך לטענתו "נעלם". כאשר נשאל אם העסיק את התובע "בתקופה הרלוונטית", השיב שהוא מאמין שהעסיק אותו לאור המסמכים שהוצגו.

גם טענת הנתבע, בתגובתו לתביעת התובע לדמי נסיעות, לפיה סיפק לתובע טרקטור שעליו נסע ליישוב סמוך על מנת ללון אצל סבו, אינה מתיישבת עם היכרות קצרה בין הצדדים כנטען על ידי הנתבע בכתב ההגנה.

לפיכך מכלול הראיות בתיק, לרבות עדות הנתבע, תומך במסקנה שיש להעדיף את גרסת התובע לעניין מועד תחילת עבודתו.

מועד סיום העבודה

אשר לעניין מועד סיום עבודתו: התובע טען כי ביום 27.6.10 הוצא לחופשה של שבוע על ידי הנתבע מבלי ששולם לו שכרו לחודש 6/10, וכי לאחר שפנה את הנתבע בחלוף אותו שבוע סירב הנתבע לשלם לתובע את שכר חודש 6/10, ובשל כך התפטר.