בני נ' ליבני

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 18/12/09.

2.לטענת התובעת , כאשר נהגה ברכבה מסוג מיצובישי בדרך פרויד לכיוון היציאה

מחיפה, האטה מהירות נסיעתה בשל רכב אשר היה תקוע במסלול הנסיעה ובלמה לפני

הרכב התקוע.

לטענת התובעת, לאחר שעצרה , הגיע הנתבע ברכבו מסוג מזדה , פגע בה בחוזקה מאחור

וגרם לה לפגוע ברכב התקוע במסלול נסיעתה. רכבה של התובעת ניזוק עד "אובדן כללי" ,

ערך הרכב עמד בהתאם לחוות דעת השמאי ע"ס של 8500 ₪ והתובעת תובעת מעם הנתבע

סך של 9000 ₪.

3.לטענת הנתבע, עוד בטרם הגיע למקום התאונה , פגעה התובעת עם רכבה , ברכב מסוג

טויוטה בו נהגה הגב' שפירא יעל, גרמה לתזוזת רכבה של הגב' שפירא אל תוך המסלול

הימני ונותרה תקועה מעוצמת המכה בגדר ההפרדה אשר משמאל לרכב.

לטענת הנתבע, מאחורי רכבה של התובעת , נעמדו שני רכבים נוספים (במסלול השמאלי)

ומשהגיע הנתבע למקום , התקשה לבלום את רכבו ולפיכך ירד לשולי הדרך השמאליים ,

עקף את הרכבים הנוספים תוך שהוא פוגע בהם וגורם להם נזקים , עד אשר נבלם לבסוף

ברכבה של התובעת אשר היה תקוע , כאמור בגדר ההפרדה.

הנתבע טען כי מאחר והנזקים אותם ספג רכב התובעת בקידמת הרכב הובילו למצב של

"אובדן כללי" הרי שעת פגע הוא ברכבה מאחור, לא גרם לה כלל לנזק ומשכך יש לדחות את

התביעה כנגדו.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בקפידה במצורפים לכתבי הטענות, הנני מעדיפה את גרסת הנתבע.