בני זוג בפירוד עדיין יורשים ובטלות צוואה של מנוחה הפכפכה

בעניין עיזבון המנוחה ר.ג. ז"ל – נפטרה ביום 5.11.13 להלן: "המנוחה"

א.         3 השאלות המבקשות הכרעה:

שלוש שאלות עיקריות על הפרק בעניין הצדדים שבכותרת:

א.         האחת היא האם יש לקיים צוואת המנוחה מיום 5/12/12 או שמא לפסול אותה מטעמים שונים שהועלו בהתנגדות (היעדר כשירות, השפעה בלתי הוגנת, סתירה בין עדות קיום הצוואה)?

ב.         השנייה, האם יש לראות בבן זוגה המנוחה של המנוחה "כבן זוג" ועל כן "יורש" של עזבונה מקום שלא מקויימת הצוואה?

ג.          ולבסוף, האם ובשים לב למענה לשאלה השנייה ולטיב מערכת היחסים והשיתוף בין הצדדים יש לראות בבן הזוג כמי שזכאי להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בדירות המגורים של המנוחה מכוח הלכות "שיתוף ספציפי"?

ב.         הצדדים :

1. המנוחה עלתה ארצה בשנת 1941 כשהיא נשואה לאדם מבוגר ממנה במספר עשרות שנים וכאשר הם הורים לשתי בנות: ר.א. ול.פ. שפרטיהן בכותרת (יכונו להלן :"ר.א. ", "ל.פ").

2. בעלה הקודם של המנוחה ואביהן של ר.א. ול.פ. נפטר בשנת 1973.

3. בשנת 1974 נישאו המנוחה והמנוח זו לזה, אך לא הביאו לעולם ילדים משותפים. הגרסאות חלוקות לעניין טיב הקשר ביניהם כאשר ר.א. ול.פ.  מאוחדות בטיעון שהקשר הסתיים בשנת 1976 ולמעשה מאז אמן והמנוח נפרדו (כאשר הוא הביא לעולם מקשר אחר בת וגר במקום אחר), בעוד בנו של המנוח טען כי מעולם לא נפרדו וכי המנוח היה היחיד שביקש המנוחה בבית האבות. הכל אף מסכימים כי התקיימו הליכי גירושין בבית הדין הרבני האיזורי בחיפה שמעולם לא הסתיימו בסידור גט או בפסק דין לגירושין או היתר נישואין (הגם של.פ.  ור.א.  טוענות שנערכו גירושין סופיים בשנת 1997).

4. בשנת 2004 אושפזה המנוחה בבית אבות בעפולה ועמותת ש.פ.ר מונתה לה כאפוטרופא במסגרת תיק אפ' (טב') 15842-12-10 וזאת ביום 14/12/2010.