בן שמואל נ' גלילי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.8.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, במהלך נסיעתו ברח' צ'ילנוב בפתח תקווה פגע ברכבו, בעוצמה רבה, בחלק הימני קדמי, רכב הנתבע. התאונה ארעה לטענת התובע בשעה שנהג ברכבו והחל לנסוע באור ירוק, בזהירות רבה, כאשר רכב הנתבע הגיח לצומת וחצה אותה במהירות מופרזת באור אדום. מיד לאחר התאונה פנה לתובע עד ראיה לתאונה ומסר את פרטיו.

3. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה עמד ברמזור אדום וכאשר התחלף הרמזור לירוק החל לנסוע ולפתע הבחין ברכב הנתבע אשר נכנס לצומת ברמזור אדום. התובע הספיק להסיט את רכבו מעט שמאלה אך לא הספיק למנוע את פגיעת רכב הנתבע ברכבו. התובע טען כי לאחר התאונה הודה הנתבע כי הינו אשם בתאונה ומסר לו את פרטיו. התובע טען כי הוא סבור כי הנתבע נכנס לצומת לאחר שהרמזור מהכיוון בו הגיע הנתבע התחלף כבר לאדום.

אשת התובע, העידה אף היא כי עמדו באור אדום וכאשר הרמזור התחלף לירוק החלו לחצות את הצומת ואז הגיח רכב הנתבע מימין והתובע הסיט את הרכב על מנת למנוע פגיעה חזקה אך לא הצליח למנוע את הפגיעה לחלוטין. לאחר התאונה הודה התובע וציין בפניהם כי הינו אשם בתאונה.

עד ראיה לתאונה העיד אף הוא וטען כי נסע ברכבו לאחר הנתבע וראה כי האור התחלף לאדום הוא עצר את רכבו אך הנתבע שנסע לפניו המשיך לנסוע לצומת לעבר רכב התובע. העד הספיק לומר לאשתו כי תאונה עומדת תאונה להתרחש וכך ארע. העד טען כי הנתבע לא נסע במהירות באותה עת.

5. הנתבע העיד וטען כי נכנס לצומת באור ירוק בעוד מהכיוון בו הגיע התובע האור היה אדום. הנתבע הכחיש כי נסע במהירות וכן הכחיש כי הודה לאחר התאונה באשמה.

אשת הנתבע העידה כי ניקתה החלונות בבית כאשר לפתע שמעה רעש והבחינה כי בעלה היה מעורב בתאונה. אשת הנתבע טענה כי התובע הוא שנסע באדום וביקש לפנות ולא לנסוע ישר כטענתו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה עמד ברמזור וכאשר הלה התחלף לירוק החל לחצות את הצומת כאשר לפתע הנתבע שנסע באדם הגיח מימין ופגע ברכבו. עדות זו נתמכת בעדותה של אשת התובע וכן בעדותו של עד אובייקטיבי שנכח במקום ואשר בהגינותו הודה כי הנתבע אומנם לא נסע במהירות אך נכנס לצומת באור אדום.

מנגד עדותו של הנתבע היתה בלתי מהימנה וגרסתה של אשת הנתבע היתה רווית סתירות, כך לא הובהר לבית המשפט על אף שאלות חוזרות ונשנות הכיצד ידעה מהיכן הגיע התובע ולאן רצה לפנות, כאשר עפ"י עדותה היא, היתה עסוקה באותה שעה בניקוי החלונות עד ששמעה את הרעש והבחינה מחלון ביתה כי בעלה היה מעורב בתאונת דרכים.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר. קרי, פגיעה של הנתבע ברכב התובע לאחר שזה סטה מעט שמאלה על מנת למנוע פגיעה רבה יותר. לפיכך, גם לא מצאתי מקום להטיל אחריות תורמת על התובע אשר עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את התאונה.

בנסיבות אלה, סבורה אני כי היה על הנתבע להימנע מכניסה לצומת באור אדום ופגיעה ברכב התובע אשר חלף באותה שעה בצומת באור ירוק ומשלא עשה כן, האחריות לתאונה מוטלת עליו.

באשר לנזק הנתבע בגין עוגמת נפש בסך 5,000 ₪ - מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו משבתביעת רכב ברכב עסקינן ובית המשפט העליון השמיע את דברו פעמים רבות בדבר הסכומים המוגזמים הנתבעים בגין רכיב זה. גם רכיב הוצאות שכ"ט ויעוץ משפטי יש להפחית מהטעם שהתובעים בחרו להגיש תביעתם לבית המשפט לתביעות קטנות.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 8,690 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 16.1.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: