בן שלום נ' עירית פתח תקוה ואח'

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בעבודות שיפוץ וקירוי שנערכו ב"שוק הגדול" בפתח תקווה. התובעת הינה בעלת זכות החזקה בדוכן ירקות, ממנו התפרנסה משפחתה. לטענת התובעת, כתוצאה מעבודות הקירוי והשיפוץ נגרמו לה הפסדי הכנסות, נזק לא ממוני ואף פגיעה בפעילות הדוכן כתוצאה מהתקנת עמוד תומך בקרבתו. מכאן התביעה שלפניי שהועמדה על סך 250,000 ₪.

טענות התובעת:

2.התובעת הינה הבעלים של דוכן ירקות מזה כ- 50 שנה. הדוכן מצוי ברחוב ליפקיס 27 בפתח תקווה.

3.הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") והנתבעת 2 (להלן: "החברה לפיתוח") החליטו על שיפוץ השוק והתקנת גג מעל שטחו.

4.הנתבעות הודיעו כי העבודות יחלו בתאריך 27.4.2008 ויימשכו על פני כחודש ימים. בתקופה זו השוק היה אמור להיות סגור בפני קונים.

5.בין הנתבעות לבין וועד סוחרי השוק (להלן: "הוועד") התנהלו פגישות וישיבות, במהלכן הוסכם כי ישולם פיצוי גלובלי בסך 450,000 ₪ לשבוע וזאת מעבר לשבועיים הראשונים בהם יישאו הסוחרים בהפסדים, על חשבונם. על פי הסכמה זו, זכאית התובעת לפיצוי בסך 6,164 ₪ לכל שבוע בו הדוכן ייסגר כתוצאה מעבודות השיפוץ.

6.כתוצאה מעבודות השיפוץ נגרם נזק משמעותי לדוכן והוא נהרס. הגם שמרבית עבודות השיפוץ בשוק הסתיימו ביום 27.5.2008, הנתבעות לא הקימו מחדש את הדוכן ורק בתאריך 13.11.2008 אישרו הנתבעות הקצבה כספית לביצוע התיקונים. בסופו של יום, שופץ הדוכן רק במהלך חודש ינואר 2009 ובתאריך 14.1.2009 הופעל מחדש.

7.הואיל והדוכן הושבת לתקופה של 37.5 שבועות, הרי שהתובעת זכאית לסך 218,822 ₪ לפי מכפלת השבועות בסכום הפיצוי: 6,164 ₪ לשבוע. בנוסף, זכאית התובעת לפיצוי בגין התקנת העמוד התומך בקירוי אשר הותקן בסמוך לדלת הדוכן וזאת כתוצאה מלחץ של בעל דוכן שכן שמנע את הצבת העמוד בקרבת דוכנו. הנזק כתוצאה מכך מוערך בסך 30,000 ₪. בנוסף, עתרה התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 30,000 ₪.

8.אליבא התובעת, הסכום המבוקש לעיל הינו אף הנזק הסביר שנגרם כתוצאה מהתרשלות הנתבעות במילוי תפקידיהם.

טענות הנתבעות:

9.העירייה ראתה לנכון לבצע עבודות פיתוח ושיפוץ בשוק וזאת באמצעות החברה לפיתוח אשר הפעילה קבלנים מטעמה.

10.הפגישות שהתקיימו בין גורמי העירייה לחברה לפיתוח לבין הוועד, לא הבשילו לידי הסכם מחייב. בסופו של דבר, ההסכם לא אושר על ידי הגורמים המוסמכים ועל כן הוא אינו מחייב את הנתבעות.

11.עבודות השיפוץ התמשכו על פני כחודש וחצי. במהלך העבודות אכן נגרם נזק לחלק מגג הדוכן. בכל מקרה, הדוכן לא נהרס אלא ניזוק באופן חלקי. הנתבעות באמצעות החברה לפיתוח שילמו לתובעת עבור תיקון הדוכן והלכה למעשה הדוכן המתוקן משופר לאין ערוך בהשוואה לדוכן לפני השיפוץ.

12.התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה, למרות שהיה מדובר בשיפוץ לא גדול ולא יקר. התובעת במקום לפעול לתיקון הדוכן באופן מיידי השתהתה מאוד בטיפול והמתינה עד להעברת התשלום על ידי החברה לפיתוח. בנסיבות אלה, אין מקום להשית על הנתבעות את הפסדי ההשתכרות של התובעת.

13.התובעת לא הוכיחה את הנזקים שנגרמו לה וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.

14.בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:

מטעם התובעת - מר יצחק עובדיה אשר שימש כראש המינהלת וסגן ראש העיר בזמנים הרלוונטיים לתביעה, מר יאיר משה בן שלום, בנה של התובעת אשר ליווה אותה בכל ענייני התביעה. הואיל והתובעת הינה אישה מבוגרת, הוסכם כי לא תעיד ותצהירה יימחק.

מטעם העירייה - מר רונן צברי, סמנכ"ל העירייה.