בן שדה נ' גאנם ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 7.8.12 בכביש גהה לכיוון צפון לפני צומת מורשה. מחלוקת בין הצדדים לעניין האחריות לתאונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע בנתיב הימני בכביש גהה לכיוון צפון. בנתיב הימני נסעה משאית עם נגרר. לפתע בלי התראה מוקדמת סטתה המשאית שמאלה לנתיב נסיעתו. התובע לא יכול היה לברוח שמאלה בגלל התנועה, בלם בכל הכוח אך לא יכול היה למנוע את התאונה. לדברי הנתבע הוא היה חייב לחתוך שמאלה היות והרכב לפניו בלם באופן פתאומי ואם לא היה עושה כן היה מוחץ אותו לחלוטין.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב צד ג' צבאי יצא מהשוליים לכביש ולכן נאלץ לבלום. התובע לא שמר מרחק מרכב הנתבע, ניסה לסטות שמאלה כדי להימנע מהפגיעה אך פגע ברכבו של הנתבע מאחור.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין גרסתו של התובע לעצם קרות התאונה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:

א.התובע העיד שנסע בנתיב האמצעי כאשר משני צידיו נתיבים נוספים ובנתיב הימני נסעה משאית. התובע נסע מאחורי רכבו של הנתבע ובמקביל אליו כאשר לפתע ראה שהוא סוטה מהמסלול שמאלה לתוך נתיב נסיעתו. התובע הוסיף והעיד שלא ראה את הרכב הצבאי.

ב.התובע ניסה להסיט את רכבו שמאלה אך לא יכול היה לעשות כן בעקבות התנועה במסלול זה ועל כן פגע במשאית של הנתבע. התובע העיד והדגים במעמד הדיון שהטה את רכבו לכיוון צד שמאל ואז פגע עם רכבו ברכב הנתבע.

ג.הנתבע טען בעדותו שהתובע נסע מאחוריו והוא היה חייב לבלום ולסטות בכדי שלא לפגוע ברכב שנכנס לו למסלול.

ד.טוענים הנתבעים שרכבו של התובע נסע מאחורי רכבו של הנתבע ולא לצידו בנתיב האמצעי. הנתבעים מסתמכים בטענתם זו על עדותו של הנתבע, על האמור בכתב התביעה וכן על הודעתו של התובע לחברת הביטוח שסומנה כנ' 1.

ה.איני מקבל טענה זו של הנתבעים. ראשית, התובע צירף לכתב התביעה דו"ח תאונה מיום 7.8.12 שנשלח לסוכנות הביטוח גל – ביט. בהתאם לדו"ח כאמור נסע התובע בנתיב האמצעי כאשר הנתבע נסע בנתיב מימינו. טופס התביעה שהציגה הנתבעת שסומן כנ/1 אינו חתום על ידי התובע. יתירה מכך, ניתן להבחין שכתב התביעה הוכן עבור התובע ועל כן סביר בעיניי שאותו גורם אשר רשם את טופס ההודעה שסומן כנ/1 הכין בהתאם את כתב התביעה. התובע אישר בחקירתו הנגדית שהאמור בכתב התביעה לכך שנסע בנתיב הימני הינו שגגה.

ו.זאת ועוד, טענתם של הנתבעים בסוגיה זו אינה מתיישבת עם מכלול עדותו וגרסתו של התובע כאמור בכתב התביעה ובטופס ההודעה שסומן כנ/1. בשני המסמכים נרשם שהמשאית של הנתבע סטתה שמאלה לתוך נתיב הנסיעה של רכב התובע, דהיינו, התובע לא נסע באותו נתיב נסיעה של רכב הנתבע. איני סבור שיש לקרוא ולהבין את הנטען בכתב התביעה והאמור בטופס ההודעה בהתעלם ממכלול הטענות והעדות ואך בשים לב לפרט אחד שמקורו בשגגה.

ז.עדותו של התובע נתמכה בעדותו של מר קלדרון שהיה עמו ברכב ולא מצאתי סתירה בין העדויות. איני מתעלם מכך שמר קלדרון נכח בדיון בזמן עדויות הצדדים ורק לאחריהן הודיע התובע שיש לו עד מטעמו. ראשית, לאור התרשמותי ממר קלדרון ומכך שהינו כבד שמיעה, ספק בעיני היקף הדברים ששמע במהלך עדויות הצדדים, כאשר ישב באולם מרוחק מהצדדים ומאחוריהם. נוסף בזאת, לאור המסקנה והתוצאה אליה הגעתי לפיה התובע נסע בנתיב האמצעי ולא מאחורי הנתבע ובכך יש בכדי לשלול גרסת הנתבע בדבר נסיבותיה של התאונה וזאת אף ללא קשר לעדותו של מר קלדרון, איני סבור שלעבודה שמר קלדרון נכח בדיון יש בכדי להשפיע על התוצאה.

ח.הנתבעים נמנעו מלזמן לעדות את 2 החיילים אשר היו ברכב שלטענתם סטה לתוך נתיב נסיעתם וזאת למרות שפרטיהם ידועים להם. הלכה היא שאי העדתו של עד רלוונטי תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהביאו.

ט. בנסיבות אלו, הנני מקבל את גרסתו של התובע לכך שנסע בנתיב האמצעי בעוד שרכב הנתבעים נסע בנתיב הימני. כמו כן, הנני מקבל את גרסתו של התובע לכך שרכב הנתבעים סטה לתוך נתיב נסיעתו.

י.לפיכך, הנני רואה בנתבע כמי שאחראי לעצם קרות התאונה ולא מצאתי שיש לתובע רשלנות תורמת כלשהי לעצם קרות התאונה. ההיפך הוא הנכון – כאשר התובע ניסה למנוע את התאונה אך לא יכול היה לעשות כן עקב רכבים שנסעו לשמאלו.

5.לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתו של התובע ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 19,332 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו סיון תשע"ג, 24 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: