בן שבת נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 2.2.14 למשך 30 יום לאחר שנרשמו לו שני דוחות תנועה. האחד מייחס לו נהיגה במהירות שמעל למותר והשנייה הסעת נוסעים מעל למותר בהיותו נהג חדש, ללא מלווה.

המבקש הגיש בקשה לביטול הפסילה המנהלית ביום 5.2.14 ותייחס במסגרתה אך ורק לעבירת המהירות, תוך שהוא מספר סיפור מפורט בדבר האירועים שגרמו לו לחרוג במעט מהמריות המורת בחוק. הבקשה הוגשה בתיק 900-02-14, והמבקש הגיע להסדר עם ב"כ המשיבה, לגבי העבירה העיקרית, כך שכבר באותו יום נדון בגין העבירה והפסילה המנהלית – בגין הדוח הרלוונטי – הופסקה.

לאחר שהסתבר למבקש כי ביטול הפסילה בגין דוח אחד, אינו רלוונטי לפסילה בגין דוח אחר, חזר והגיש בקשתו בפניי, תוך סיפור מפורט חדש.

המבקש הסביר בפתח הדיון כי לא הזכיר את העבירה הנוספת בבקשתו מאחר ו"התמקד בראשונה" וכן מאחר וחשש כי הזכרת העבירה הנוספת תביא לדחיית בקשתו.

צודק המבקש ולו הייתה מוגשת הבקשה מראש בהתייחס לשתי העבירות סיכוייה היו קטנים בהרבה. אולם אינני סבור כי יש להביא את הדברים בחשבון לטובת המבקש, אלא להיפך.

המדובר בבקשה להתערבות בהחלטה מנהלית, ודומה כי ניתן להקיש ממנה כללים החלים על בקשות אחרות בעניינים מנהליים ובראש ובראשונה על הדרישה כי אדם יבוא לבקש סעד מבית המשפט בידיים נקיות, ויביא את כל העובדות בפניי מבלי לנסות להסתירן או לנקוט מניפולציה.

מעבר לאמור לעיל, אני מתקשה לקבל את טיעונו של המבקש כאמין. טענתו בדבר האילוץ להסיע נוסעים לא נזכר בפניי הקצין בשימוע, שם טען אך ורק לעניין המשאית שהבהילה אותו. הכיצד זה אקבל כי הקצין ששמע את סיפורו אף נטה לקבלו והסכים עימו כדבריו?

לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה. המדובר בעבירה שבצידה עונש פסילה מינימלי תקופה של שלושה חודשים, אשר בוצעה יחד עם עבירה נוספת של נהיגה במהירות העולה על המותר. סבורני כי בהתחשב בכלל הנסיבות, החלטת הקצין מוצדקת והמבקש זקוק לתקופת צינון בטרם יחזור לנהוג וזאת בעיקר בכדי להגן על הציבור מפני עבירות נוספות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: