בן עמי נ' החזקות תלמי יפה ואח'

פסק דין

פסק דין זה עניינו ערעור שהגיש מר יהודה אברהם בן עמי (להלן: "המערער") על פסק הדין של כב' הרשם פרנקל מיום 8.12.2010, לאחר קבלת רשות בית הדין הארצי לעבודה בהחלטה של כב' השופטת דוידוב מוטולה מיום 17.2.2011 – כמפורט להלן.

1.ביום 15.7.2010 הגיש המערער תביעה נגד המשיבים 1 ו-2 אשר עניינה הלנת פיצויי פיטורים, אשר שולמו לו לטענתו רק ביום 26.4.2010.

2.בפסק דין מיום 8.12.2010 הפנה כב' הרשם להוראות סעיפים 17(א) ו-20 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 הקובעות כי הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים התיישן ככל שלא הוגשה תביעה לבית הדין בתוך 60 יום מיום שהעובד, התובע קיבל לידיו את פיצויי הפיטורים נשוא התביעה.

כב' הרשם הוסיף, כי אמנם נתונה לבית הדין הסמכות להאריך את מועד הגשת התביעה עד ל-90 יום - אך בקשה להארכת מועד כאמור לא הוגשה וממילא המועד להגשת התביעה לפיצויי הלנת פיצויים, לא הוארך.

מששולמו פיצויי הפיטורים נשוא התביעה למערער, לגרסתו, ביום 26.4.2010; ומשהוגשה התביעה לבית הדין ביום 15.7.2010, סבר כב' הרשם כי התביעה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק.

בהתאם נדחתה תביעת המערער לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים והאחרון חויב בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסך 2,000 ₪ לכל משיב. המערער והמשיבה 2 חויבו בהוצאות צד ג' (המשיבה 3 בערעור), כל אחד בסכום של 1,000 ₪.

3. בהחלטה מיום 17.2.2011 קיבלה כב' השופטת דוידוב את בקשת המערער ליתן רשות ערעור. לעניינו מבקשים אנו להפנות לפסקה 7 לאותה החלטה, האומרת:

"לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתגובות המשיבים, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר המצוי בתיק, שוכנעתי כי יש ליתן רשות ערעור. התיק יועבר לפיכך לנשיאת בית הדין האזורי בבאר שבע, לצורך קביעת המשך ההליכים בערעור. לתשומת לב כי במסגרת הערעור יש לבחון גם את סמכות הרשם, ליתן פסק דין בתביעה כפי שהוגשה (הדגשה שלי-ט.מ.)"

4.בדיון שהתקיים בערעור טען ב"כ המערער, כי התביעה לפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים טרם התיישנה במועד הגשתה לבית הדין. לעניין זה נטען כי כב' הרשם התעלם מקיומה של שביתה במערכת בתי המשפט ובכלל זה בית הדין לעבודה כך שבפועל תביעה שנשלחה בדואר רשום ביום 27.6.2010, התקבלה לרישום בבית הדין רק ביום ה-16.7.2010.

5.אין בדעתנו להתעכב על טענות ב"כ המערער, מקום שלטעמנו פסק הדין של כב' הרשם אשר הכריע בתביעה לגופה, ניתן ללא סמכות ונבהיר להלן.

6.סעיף 27 לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 קובע את סמכויות הרשם. בהקשר זה סעיף 27(א) מפנה לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 ומעניק לרשם של בית הדין לעבודה סמכויות של רשם, כאמור בחוק בתי המשפט. סעיף 27(ב) מקנה לרשם בית הדין לעבודה, בנוסף לסמכויות שבחוק בתי המשפט, "סמכות הנתונה לבית הדין האזורי בתובענות בשכר עבודה, כמשמעותו בחוק הגנת השכר" עד תקרה המנויה בחוק.

7.כמצוין לעיל, התביעה נשוא פסק הדין שבערעור עניינה - פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. אלה דינם כפיצויי פיטורים (ראה: סעיף 20(ב1) לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 האומר: "פיצויי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לסעיף קטן ב' חלק מפיצויי הפיטורים").

8.יוצא מכאן כי תביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים דוגמת תביעת המערער שבפנינו, איננה תובענה לשכר עבודה כמשמעותה בחוק הגנת השכר; ולפיכך אין הדיון באותה תובענה בסמכות רשם מכוח סעיף 27(ב) לחוק בית הדין לעבודה.

9.בנסיבות אלו לא היה כב' הרשם מוסמך ליתן פסק דין בתביעת המערער הדוחה את תביעת המערער לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים לגופה.

10.לאור האמור לעיל, פסק הדין של כב' הרשם (לרבות החיוב בהוצאות, הן באשר למערער והן לטובת צד ג') מבוטל.

משלא נזקקנו לטענות המערער לצורך הכרעה בערעור, אין צו להוצאות בערעור.

11.המזכירות תקבע דיון מקדמי נוסף בתביעת המערער, כמקובל. הודעה על המועד תשלח לצדדים בנפרד.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

נציג מעבידים- דב אבדור