בן עמי נ' ארלנגר

החלטה

ביום 11.7.11 דחיתי את בקשתו של המבקש למתן סעד הצהרתי, לפיו כב' הרב ניסים יעקב עטייה אינו מוסמך לדון כבורר בין הצדדים. בעקבות פסק הדין, הורה כב' הרב עטייה למבקש להגיש כתב הגנה מטעמו עד ליום 31.8.11, וקבע את מועד הדיון ליום 12.9.11. ביום 7.8.11 דחה כב' הרב עטייה את בקשת ב"כ המבקש לעכב את הליכי הבוררות, עד להחלטה בערעור שמתכוון הוא להגיש לבית המשפט העליון על פסק הדין האמור. מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בבקשתו טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים, וכי גם מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

באשר לסיכויי הערעור, מצביע ב"כ המבקש על פרכות שונות בעדויות מטעם המשיב, אשר יש בהן כדי להראות שפסק הדין אינו מבוסס דיו. ובאשר למאזן הנוחות, טוען הוא כי ניהול הליכי הבוררות יגרום למבקש הוצאות, טרחה, ועוגמת נפש הכרוכה בטלטולו מבית המאסר למקום בו אמורה להיערך הבוררות.

אין בידי לקבל בקשה זו. על סיכויי הערעור אומר כי נימוקי הערעור - שטרם הוגש - מושתתים בעיקר על מחלוקת על ממצאי מהימנות שנקבעו. אין בכך כדי לשלול, כמובן, כי גם באלה תתערב ערכאת הערעור, ודאי כך כאשר מלווים הממצאים בהנמקות שבהיגיון, אשר יכול ולא יעמדו במבחן הביקורת. עם זאת - זוהי מסגרת הערעור, על כל המשתמע מכך.

אשר למאזן הנוחות, ככל שיגרמו למבקש הוצאות, הרי שאם יזכה בערעורו, ניתנות אלה לשיפוי. כך גם לא מצאתי כי הטרחתו לישיבת בוררות אחת מבית הכלא, מטה את מאזן הנוחות לטובתו.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"א, 12 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: