בן עזרא נ' כונס נכסים

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת – היא צד ג', על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ, נעמה פרס מיום 7.2.11, בתיק הוצל"פ 01-72007-02-5, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת כי תושב לידיה תמורת המקרקעין שהיו בבעלותה ונמכרו בהליך כינוס באמצעות כונס הנכסים. בהחלטתה קבעה הרשמת בעניין זה כי על המבקשת לנקוט בהליך משפטי מתאים, "במסגרתו תתברר שאלת מעמדה בתיק ובאורח נגזר זכותו של הבנק לקבל את חלקה בתמורת המכר על חשבון החוב של החייבת בתיק. אני סבורה, כמו שסבר הרשם לכנר ביום 11.5.09, כי טענת צד ג' לפיה אין לה כל חוב לזוכה, וכי החוב הוא חוב החייבת בלבד, אשר פורקה בשנת 2002, לפני פתיחת התיק שבפניי, צריכה להתברר ע"י בימ"ש מוסמך. טענה זו מחייבת בירור ראייתי מעמיק, אשר איני מוסמכת לערוך אותו".

בהתאם להחלטתי מיום 4.5.11, הוגשה תגובת המשיב לבקשה. המבקשת אף הוסיפה והגישה תשובה לתגובה שהוגשה מטעם המשיב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

המבקשת שבפניי, חוזרת וטוענת כי המקרקעין נשוא הליך הכינוס היו בבעלות משותפת שלה ושל החייבת בתיק ההוצל"פ, היא חברת רוטו יבנה בע"מ ואילו כונס הנכסים מכר אף את חלקה, וזאת מבלי שנטלה כל חלק בהליכי הכינוס וכאשר לטענתה הדברים נודעו לה רק בדיעבד.

ואולם, אף המבקשת בעצמה מאשרת במסגרת בקשתה (סעיף 9), כי מתעוררת בסיטואציה שנוצרה, סוגיית העדר סמכותה של רשמת ההוצל"פ להכריע בטענתה כי יש להשיב לידיה חלקה בתמורה שהתקבלה בהליך המכר של המקרקעין באמצעות כונס הנכסים.

דומני כי בנסיבות העניין אין למבקשת אלא להלין על עצמה על כך שהינה משתהה, באופן בלתי מובן, בפנייה לערכאה מוסמכת אשר תכריע בשאלת חובה לנושה המובטח – הזוכה.

אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בערעור בסך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: