בן סימון נ' פיטוסי

החלטה

1.במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 03-16079-13-4 הגיש התובע בקשה לביצוע שטר ע"ס של 100,000 ש"ח שמועד פרעונו היה ביום 15.4.13.

השטר נמשך לפקודת התובע מחשבונה של גזיאל את אבנר (2007) בע"מ (להלן – החברה).

הבקשה לביצוע הוגשה כנגד החב' וכן כנגד הנתבע ונתבע נוסף בשם גזיאל רוברט.

בגב השטר מופיע חתימתו של הנתבע לפיה הוא ערב אישית לפרעון השטר לפי תנאי הסכם מיום 12.1.13.

2.בתצהירו בתמיכה להתנגדותו לביצוע השטר פרש הנתבע מערכת עובדות אשר מעורבים בה גורמים נוספים.

בתמצית מדובר על הקמת החב' הנ"ל, כאשר הכספים המושקעים בה הינם כספים של מר יוסף קטן, המתגורר במקסיקו והתובע הינו אחד מבאי כוחו ואשר היה אמור לפעול למען האינטרסים של מר קטן בחב'.

לימים התגלע סכסוך בין התובע ומר קטן. בניסיון ליישב את המחלוקת, התקיימה ביום 12.12.13 פגישה במשרדו של עו"ד ביטון, ב"כ התובע בירושלים. הנתבע טוען כי השתתפותו בפגישה היתה כידיד הצדדים וכמקורב למר רוברט גזיאל. על פי הלך הדברים שהתרחשו בישיבה, הציג התובע מס' תנאים, אשר יאפשרו לחב' לשוב לפעילות סדירה. עוד סוכם, כי מר גזיאל ישלם לתובע סכום של 430,000 ₪ בתמורה לקבלת כל מניותיו של התובע בחב'. בנסיבות אלה, הוא הסכים להיות ערב להשבת הכספים לתובע, וזאת מתוך ידיעה והבנה כי התובע השקיע סכום זה בחב', עובדה אשר התגלתה כלא נכנה במועד מאוחר יותר, דהיינו כי התובע לא השקיע בחב' אפילו לא שקל אחד מכיסו. כמון כן, היתה ערבותו מותנית בקבלת הסכמתו של מר קטן להסדר הנ"ל, בהיותו הבעלים היחיד של החב'.

מר קטן, כך נטען , אינו מכיר בכל זכות של התובע בחב'.

בנסיבות שבהן לא הועברו מניותיו של התובע בחב' ולא עברו למר גזיאל, הרי שלא ניתנה כל תמורה לשטר.

3.לאחר שעיינתי בחומר ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להתקבל.

בית המשפט הדן בבקשה לרשות להתגונן תפקידו לברר את טענות הנתבע בהנחה שתוכח מהבחינה העובדתית, יש בה משום עילת הגנה. אך משגרסתו עברה מבחן זה, אין לבית המשפט לא סמכות ולא שיקול דעת למנוע ממנו להתגונן.

על הנתבע להראות הגנה לכאורה ואפילו הגנה דחוקה. רק אם התברר לבית המשפט, עקב חקירתו הנגדית של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הגנת בדים, דהיינו היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן.

במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן אין מקום לבירור טענות ההגנה לגופן, והדיון מצטמצם לשאלה אחת ויחידה והיא: האם הצליחה הנתבע לשכנע את בית המשפט בקיומה של הגנה לכאורה הראויה להיות מוכרעת בדיון רגיל.

4.על רקע ההלכות הנ"ל, לא שוכנעתי כי הגנת הנתבע הינה הגנת בדים. מנגד, נחה דעתי כי בפי הנתבע הגנה לכאורה ולו בדוחק.

5.לאור האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת.

הוצאות ההליך יהיו בהתאם לתוצאות בתיק.

ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: