בן סימון נ' זיו ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינה נזקי רכוש לרכב.

עפ"י גירסתו של התובע אברהם אבי בן סימון, עצר בצד הדרך ליד מדרכה כחוק וכאשר הניע את הרכב וכשהוא בעצירה מוחלטת, חתך אותו רכב הנהוג ע"י הנתבע מס' 1 ופגע בו. לטענתו, טרם הוזז הרכב.

עוד טען הנתבע, כי הייתה לקיחת אחריות מצד הנתבע 1 וכי הוא הופנה למוסך בעכו לצורך תיקון הנזקים.

לטענת הנתבע מס' 1 שנהג ברכב, התובע לא עמד בחניה כחוק אלא בחניה כפולה, התובע התחיל לצאת והנתבע לא יכול היה לברוח ממנו ואז התובע הוא שפגע בו.

הנ"ל וכן מר יורם ליפשיץ, שהינו הבעלים של הרכב, הכחיש כי הייתה לקיחת אחריות מצידו והרצון היה רק לבדוק את הנזקים בשתי המכוניות.

במצב של גירסה מול גירסה, כפי שקיים בתיק מעין זה, ולאור אי קיומם של עדים אשר הוזמנו לעדות או היו במקום (ברכב הנתבע מס' 1 הייתה עדה, הגב' גלינה, ואולם לטענת הנתבע/התובע שכנגד היא ישנה בזמן האירוע, כך טענה), פונה ביהמ"ש ובודק ראיות חיצוניות, בין השאר מסמכים ותמונות נזק.

בחנתי את ההודעות ובחנתי את תמונות הנזק, ואולם לא עלה בכוחי לקבוע אחריות של צד זה או אחר לקרות האירוע.

לאור העובדה שמדובר בגירסה מול גירסה ואף אחד מהצדדים לא השכיל להביא ראיות מספיקות מכוחן ניתן להכשיר ולקבל את גירסתו, אני פוסק שדין התביעה ודין התביעה שכנגד להידחות וכל צד יישא בהוצאותיו.

התביעה והתביעה שכנגד נדחות בזאת, כאמור לעיל.

ניתן היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: