בן סימון ואח' נ' עירית קרית שמונה ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 4,900 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לרכב התובעים כתוצאה מכניסתו לבור בכביש אשר ברח' הירדן בקריית שמונה.

טענות התובעים:

התובע 1, מר יהודה בן סימון, הנו בעליו של רכב מסוג דייהו מ.ר. 98-803-23 (להלן: הרכב).

בכתב התביעה המתוקן נטען, כי ביום 16.1.12 בשעה 23:15, עת נהג ברכב בנו, מר בני בן סימון, התובע 2, נכנס הרכב לבור מלא מים אשר נפער בכביש וכתוצאה מכך, ניזוקו בולמי הרכב והציריה.

בהתאם לחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה המתוקן, נאמד נזק זה בסך של 3,369 ₪ כולל מע"מ . יחד עם זאת, קבע השמאי , כי יש לקזז 35% מערך הנזק נאחר ולא בוצע תיקון בצמוד לאירוע ובשל שימוש קבוע ברכב.

לפיכך, אמד השמאי את שווי הנזק בסך של 1,872 ₪ ללא מע"מ. כמו כן, צורף חשבון עסקה ממנו עולה כי שכ"ט השמאי הינו 468 ₪ כולל מע"מ.

טענות הנתבעת:

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דין התביעה כנגדה להידחות.

בפתח הדברים טענה הנתבעת כי אין כל יריבות בינה ובין התובע 2.

הנתבעת אישרה כי במועד הנזכר בכתב התביעה, בוצעו עבודות שיפוץ מקיפות ברח' הירדן ואולם, לא עלה בידי התובעים להוכיח את עצם קרות האירוע ואת הקשר הסיבתי בין האירוע ובין הנזקים הנטענים.

כעולה מטיעוני התובעים עצמם, הם היו מודעים למצב הכביש ובכל זאת בחרו להסתכן ולנסוע בו ומשכך, האחריות לקרות הנזקים באם אכן התרחשו מוטלת על כתפיהם בלבד.

הנתבעת הגישה הודעה לצד ג' כנגד חברת שטאנג בנייה והנדסה בע"מ (להלן: צד ג') במסגרתה נטען, כי ככל שתתקבל התביעה אזי, האחריות לקרות האירוע מוטלת על כתפי צד ג'.

לטענת הנתבעת, ככל שיעלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם אזי האחריות לקרות האירוע מונחת לפתחו של צד ג' , מכיוון שהוא זה אשר החזיק בשטח בעת קרות האירוע ומכוח דיני הנזיקין עליו מוטלת חובת הזהירות.

כמו כן, ביקשה הנתבעת להשתית את ההודעה על הוראות ההסכם אשר נכרת בינה ובין צד ג' ואשר במסגרתו הובהר, כי האחריות לכל הנזקים אשר יגרמו למאן דהו במהלך ביצוע העבודות, תושת על כתפי צד ג'.

טענות צד ג':

לטענת צד ג' , יש להורות על דחיית התביעה שכן המדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית.

התובעים לא הציגו כל תיעוד של הבור הנטען ולמעשה, לא הובאה כל ראיה היכולה לקשור בין אותו הבור ובין הנזקים הנטענים.

בכל אופן, אף לשיטת התובעים עצמם , הליקויים בכביש היו קיימים עובר לתחילת העבודות על ידה באותו אזור.

דין ההודעה לצד ג' להידחות מן הטעם , שאף הנתבעת אינה יודעת לזהות את אותו הבור ולפיכך, אין היא יכולה לייחס לצד ג' רשלנות כלשהי.