בן נון נ' פיצחלאורי

פסק דין

התביעה שבפניי הינה להשבת כספים שניתנו כהלוואה לנתבעת.

הצדדים אינם חולקים על עצם אלא על גובה הסכום שהוחזר וגובה הריבית שנקבעה. הצדדים לא צירפו כל אסמכתא לטענותיהם. לשם הכרעה במחלוקת, הסכימו הצדדים לביצוע בדיקת פוליגרף ע"י מומחה מטעם בית המשפט.

טענות הצדדים

ביום 1/7/11 הלוותה התובעת לנתבעת, אשר לדבריה נקלעה למצב כלכלי מחפיר, סך של 3,000$ אותם התחייבה הנתבעת להחזיר תוך חודש ימים ולא יאוחר מיום 1/8/11. חרף חלוף המועד וחרף דרישות חוזרות ונשנות של התובעת, הנתבעת מסרבת להחזיר את ההלוואה.

מנגד, הנתבעת טוענת כי הכסף היה מיועד לתשלומי שכר דירה של חברתה, גברת נינו גוגנלשוילי.

הנתבעת וחברתה ידעו כי התובעת מלווה כסף בריבית ולכן ביקשו ממנה הלוואה.

לטענת הנתבעת, התובעת הלוותה לה סך של 5,000$ לפי הפירוט הבא:

2,000$ ניתנו ביום 1/6/11 בריבית של 5%.

2,000$ נוספים ניתנו ביום 28/7/11 בריבית של 10%.

1,000$ אחרונים ניתנו ביום 2/9/11 בריבית 10%.

הנתבעת מוסיפה ואומרת כי סך של 2,400$ הוחזרו לתובעת בסוף ספטמבר וסך של 1,300$ נוספים הוחזרו בסוף חודש נובמבר. לפיכך הוחזרו 3,700$ ונותרו עוד 2,000$ לתשלום בלי הריבית. גברת נינו גוגנשוילי ביקשה מהתובעת להחזיר את הסכום כאשר תתחיל לעבוד אך התובעת לא הסכימה לכך.

יודגש כי הנתבעת אינה מכחישה את חובה לתובעת אלא חולקת על גובה הסכום אותו יש להחזיר.

ביום הדיון חזרו הצדדים חזרו על טענותיהם אך לא הביאו כל אסמכתא. התובעת טענה כי לא נעשה הסכם בכתב מאחר והיא האמינה לנתבעת אשר באותו הזמן הייתה חברתה הכי טובה.

נוכח גרסאות הצדדים ובהעדר כל ראיה חיצונית הציע בית המשפט לצדדים לפנות לבדיקת פוליגרף. הצדדים הסכימו והבדיקה נערכה על ידי מר ישעיהו הורוביץ שמונה כמומחה מטעם בית המשפט.

ביום 4/11/12 נערכה בדיקת הפוליגרף לתובעת. במהלך הבדיקה הוצגו לתובעת השאלות הבאות:

1.האם נטו נתנה/החזירה כבר 3,000$?

2.האם נינו ונטו חייבות את הריבית על ה 5,000$ (פחות 250$)?

3.האם נטו ונינו חייבות לך עוד 2,000$?

התובעת השיבה בחיוב על השאלות.