בן נון נ' מזרחי ואח'

פסק דין

ביום 3.7.10 נסע מר אייל בן נון בכביש רופין בירושלים ברכב שבבעלות אביו, התובע. רכב התובע הוא סובארו מ.ר. 2880608 (להלן: "הסובארו").

הנתבעת 1 יצאה מחניית מרכז הכושר קוסל, לתוך כביש רופין, ברכב יונדאי מ.ר. 1149073.

נהג הסובארו ניסה לסטות שמאלה כדי למנוע את הפגיעה ביונדאי, אך לא הצליח למנוע את התאונה לגמרי. כך אירע שהסובארו נפגעה בחלק הקדמי ימני, ואילו היונדאי בחלק השמאלי קדמי.

הנתבעת 2 היא חברת הביטוח שבה ביטחה הנתבעת 1 את רכבה.

השאלה העומדת להכרעתי במקרה זה הינה מי מהצדדים אשם בקרות התאונה.

דיון והכרעה:

נהג הסובארו העיד כי נסע בכביש בזהירות ובמהירות שלא עולה על 40-50 קמ"ש והבחין ביונדאי מתמקם על קו העצירה מהיציאה ממרכז קוסל. לדבריו, לפתע, היונדאי התפרץ לצומת ואז הוא כשהוא הבחין שהיונדאי מצוי רובו ככולו בצומת, החל לבלום אבל לא הצליח למנוע את התאונה.

בחקירתו הנגדית הבהיר נהג הסובארו כי היונדאי נכנס לצומת באופן מידי, ולא "גלש" לתוך הצומת בנסיעה איטית כפי שטענה הנתבעת.

מטעם התובע העיד גם מר עידו דניאל, חברו של נהג הסובארו. מעדות זו עולה כי היונדאי דווקא גלש לאיטו לתוך הצומת. מר דניאל אף התלבט בעדותו אם נהגת היונדאי עצרה בטרם נכנסה לצומת. תחילה באופן ספונטני השיב כי היונדאי עצר, אך לאחר מכן שינה את גירסתו והסביר שהוא לא חושב שהיא עצרה אלא האטה בלבד, ושנהג הסובארו המשיך לנסוע ישר, שכן זכות הקדימה היתה שלו.

עדויות אלו עומדות בסתירה זו לזו, שכן כאמור נהג הסובארו טען שהיונדאי התפרץ במפתיע לכביש, ואילו הנוסע היה משוכנע שהיונדאי גלש באיטיות לצומת ואולי אפילו עצר בטרם הכניסה אליו.

יש לציין כי גם נהג הסובארו וגם הנוסע העידו כי בטרם נכנסו לכביש רופין עברו בכיכר של גבעת רם, ועל כן מהירות הנסיעה היתה נמוכה. אין בידי לקבל טענה זו שכן התאונה ארעה במרחק של למעלה מ-100 מטר מאותה כיכר, וניתן היה בהחלט להאיץ ולפתח מהירות גבוהה, בין הכיכר לצומת קוסל. כפי שמר דניאל העיד, הוא שוחח עם נהג הסובארו על העדות, ונראה ששני העדים היו מוטרדים ממהירות הנסיעה של הסובארו ומכך שנהג הסובארו לא הצליח לבלום, ועל כן ניסו להציג את תנאי השטח ככאלו שאינם מאפשרים פיתוח מהירות גבוהה.

מנגד הנתבעת 1 העידה כי עצרה בצומת, למרות שהתמרור מסמן לתת זכות קדימה בלבד, וזאת בשל היכרות רבת שנים עם אותה פניה. לטענתה הסובארו הגיחה במהירות גבוהה, היא ראתה את נהג הסובארו מנסה לבלום, והרכב רעד כולו ופגע בו. לדבריה אילו נהג הסובארו היה נוהג במהירות סבירה הוא היה יכול להטות את הרכב שמאלה, מבלי לאיים על הרכבים בנתיב ממול ומבלי לפגוע ברכבה.

מכאן שעדותו של מר דניאל תומכת דווקא בגירסת הנתבעת, ולפיה היא לא התפרצה לצומת אלא נכנסה אליה בזהירות ובאיטיות.

נוכח האמור לעיל, והתרשמותי הן ממהימנות העדים, והן מתמונות הרכבים והצומת, הרי שאני דוחה את טענות התובע, וקובעת כי נהג הסובארו נסע במהירות מופרזת ועל כן לא הצליח לבלום ולמנוע את התאונה.

על כן התביעה נדחית, והתובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 700 ₪ כל אחד.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"א, 31 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: