בן מיכאל נ' מ.י. ענף תנועה ת"א

פסק דין

בע"פ 10733/08, חנן גולדבלט נ' מדינת ישראל, תק-על 2011 (1), 1995, אמר בין היתר בית המשפט העליון שהכלל הוא שאין ערכאת הערעור ממירה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה שלה, על כל הנוגע לגובה העונש שנקבע בעניינו של נאשם, זולת נסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר הדין טעות מהותית, אשר בולטת על פניה, או שהעונש חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנהוגה בנסיבות דומות.

במקרה שבפניי, המערער נגה בזמן פסילה, כאשר רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף, מבלי שיהיה לו ביטוח חובה בתוקף, כאשר בעברו עבר תעבורתי נכבד של 92 הרשעות, ואף מהתחום הפלילי רחק.

בית משפט קמא, בגזרו את דינו של המערער, לאחר שהרשיעו עפ"י הודאתו, פסל אותו לשנתיים בפועל, גזר לו קנס של 4,000 ₪ בעשרה תשלומים, הטיל עליו פסילה ומאסרים מותנים, ואף הפעיל שני עונשי פסילה מותנים שתלויים ועומדים היו כנגדו, שהצטברו עד כעשרה חודשי פסילה.

את הפסילה המותנית שהפעיל, חפף בית המשפט לעונש הפסילה שהטיל, ובכך הקל עם המערער.

כן הקל בעניינו כאשר לא שלח אותו לעונש מאסר בפועל בכלל.

ערעור על עונש זה של בית משפט קמא אין לו כל בסיס וכל הצדקה, ולכן יש לדחותו וכך אעשה.

הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ב, 27/10/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: