בן לולו נ' סגל ואח'

פסק דין

ביום 7.5.07 רכש התובע מהנתבע 1 רכב. בעת הרכישה הנתבע 1 לא דווח על כל פגיעה קודמת בשלדת הרכב אלא התחייב שהרכב ללא תאונת שילדה. בהתאם לכך שילם התובע לנתבע סך של 61,500 ₪ (לטענת התובע סכום זה עולה על ערך הרכב לפי המחירון). התובע ביטח את הרכב אצל הנתבעת 2. ביום 6.7.07 עבר הרכב תאונה והוא הוכרז כאבדן מלא. הנתבעת 2 פיצתה את התובע בגין התאונה ואולם הפחיתה מסכום הפיצוי סך של 12,000 ₪ (20% מערך הרכב) כיון שהרכב היה מעורב בתאונה קודמת קשה ונגרמו לו נזקים כך שהרכב הוגדר כרכב שעבר אבדן להלכה.

התובע תובע מן הנתבע 1 את ההפרש בין מה שקיבל מחב' הביטוח לבין מחיר הרכב בשל כך שהנתבע 1 לא מסר לו על התאונה הקודמת. כן תובע התובע מן הנתבעת 2 את ההפרש הנ"ל בשל כך שהרכב בוטח לפי מחירו המלא ובשל כך שלא הוסבר לתובע בשלב הצעת הביטוח אופן החישוב במקרה של אבדן מוחלט וזאת בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח.

הנתבע 1 טוען כי לא ידע בעת מכירת הרכב שהוא עבר תאונה קודמת. לדבריו, לפני שהוא עצמו רכש את הרכב הוא ביצע בדיקה במכון בדיקה ולא נאמר לו דבר על כך (לדבריו, הוא לא מצליח לאתר את תוצאות הבדיקה). הנתבע 1 טוען כי המחיר ששולם לו היה מחיר מחירון ולא גבוה מכך. הנתבע גם הכחיש שהיתה פגיעה קודמת.

הנתבעת 2 טוענת כי היא פיצתה את התובע בהתאם להוראות הפוליסה מכיון שהרכב היה מעורב בתאונה קשה בעברו הופחתו 20% מערכו על פי חו"ד שמאי.

כיון שלא היתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים, לאחר שהוברר שהרכב עבר תאונה קשה קודמת, סיכמו הצדדים טענותיהם ללא חקירות.

לאחר עיון בטעוני הצדדים באתי למסקנה כי יש מקום לחייב את הנתבע 1 ואת הנתבעת 2 בהחזר סכומי כסף לתובע כפי שיפורט בהמשך.

לגבי הנתבעת 2 הנתבעת הפחיתה מהפיצוי שניתן לתובע סך של 20% מערך הרכב היינו 12,000 ₪ ואולם עיון בחוה"ד שצירפה הנתבעת 2 עצמה מראה כי השמאי קבע ירידת ערך של 9% בלבד. הנתבעת 2 לא נתנה כל הסבר מדוע בוצעה הפחתה של 20% בניגוד לאמור בחוה"ד. אין לקבל את יתר הטענות נגד הנתבעת 2 שכן, אמנם הנחיות המפקח על הביטוח מחייבות מתן הסבר בשעת הצעת הביטוח ואולם ההנחיות מתייחסות להפחתות מובנות כגון מס' בעלים קודם, היות הרכב רכב השכרה, מונית וכו' אך לא לענין תאונות קודמות שמפחיתות מערכו. שכן, לא ניתן לתת לכך דוגמאות משום שהדבר תלוי בסוג הפגיעה הקודמת. בנדון דנן בוצעה הפחתת רק בשל תאונות קודמות לפיכך אין משמעות לאי מסירת פרטים בהצעת הביטוח מה עוד שכאמור, בפוליסה עצמה מובהר שתאונות קודמות מפחיתות מערך הרכב.

התוצאה היא איפוא שהנתבעת 2 היתה רשאית להפחית רק סכום של 9% מערך הרכב היינו 5,400 ₪ ולא 12,000 ₪ כפי שעשתה בפועל. על הנתבעת 2 לפצות איפוא את התובע בסכום ההפרש בסך 6,600 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית סך של 7,000 ₪.

הנתבע 1 מכר את הרכב לתובע כאשר הוא מצהיר כי לרכב אין תאונות שילדה ובפועל התברר שהיו פגיעות שילדה. ככל שהנתבע 1 טוען שהוא עצמו הוטעה על ידי צד ג' עליו לתבוע את נזקיו מאותו צד ג' ואולם עליו לפצות את הנתבע בשל ההפרש בין הסכום שאמור התובע לקבל מחברת הביטוח לבין מחיר הרכב לפי מחירון היינו סך של 5,400 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין בסך של 5,800 ₪.

אני מחייב איפוא את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 5,800 ₪ ואת הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 7,000 ₪ כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז ניסן תש"ע, 11 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: